"2. המקרקעין נרכשו ע"י אנשים פרטיים; אשר ביקשו מהמבקשת לנהלם. למבקשת הסכם הרשאה לתכנון מיום 5.11.98 עם בר-טורא בע"מ, הוא המשיב 1 בתיק העקרי, בענין גבעת אהוד ב', בגודל 600 דונם. על המקרקעין הוגשה תכנית (מספרה 211/2), אשר עדיין אינה בתוקף. לאחר אישור התכנית ישווקו המגרשים למשתכנים (כנגד תשלום לפי תנאי הניהול) באמצעות הממונה, בתנאי שהשיווק יאושר על ידי משרד הבטחון, לפי המלצת בר-טורא ובכפוף לכל דין."
--- סוף עמוד 36 ---
לבקשת מחיקה זו, אשר הוגשה ביום 6/12/2000, אין כל חשיבות לענייננו, היות ובקשה זו הוגשה, לאחר שכבר נחתם "חוזה המכר" בחודש מרץ 1999.
ביום 3/7/2005 תוקן המשגה על ידי הגב' חנה ג'אנו במכתבה לעו"ד משה גליק:
"הנדון: גבעת אהוד – שלב ב'
פנייתך מ-14.6.03
בתשובה למכתבך שבנדון הריני להודיעך כי האיתור הועבר לבחינה מחודשת של צוות קן כחול.
לתשומת לבך, שלב ב' של גבעת אהוד – הינן אדמות מדינה מוכרזות ומעולם לא דובר על "קרקע פרטית בניהול".
במידה ותאושר האורכה והתב"ע תקבל תוקף ישווק המתחם לפי שומא עדכנית כמקובל אצל הממונה".
בתצהיר אותו הגיש עו"ד יעקב שטיינמץ בדיון שהתקיים בפני "ועדת העררים", הוא מסביר את סיבת הטעות במכתב ששלח ביום 18/1/1994:
"3. האמור במכתב אינו נכון ומקורו שטעות שיצאה מלפני לאור העובדה כי במכתבי הסתמכתי על החלטת ועדת החריגים שדנה בעניין.
4. הנחתי, בדיעבד בטעות, כי האמור בהחלטת ועדת החריגים הוא נכון, זאת כשבפועל הדברים אינם נכונים, והמדובר במקרקע שהיא אדמת מדינה.
5. אין לי ספק שהעוררות אשר היו מעורבות, בחלק מהמקרים באופן פעיל במהלך כל השלבים הנוגעים למקרקעין – הן שלב א' והן שלב ב' – אינן יכולות לבסס טענת הסתמכות שמקורה בהחלטת ועדת החריגים ובטעות שנפלה במכתבי, שכן הן מודעות לעובדה כי המקרקעין בגבעת אהוד שלב ב' הן אדמות מדינה."
ובהתייחס לתגובת פמת"א:
"6. גם האמור בתגובה שהוגשה על ידי הפרקליטות אינו יכול לשנות את הדברים, שכן המצויין שם אינו נכון. גם שם, הפעם בשל הזמן שחלף בעניין מאז סיום
--- סוף עמוד 37 ---
ההליכים ועד המועד בו נדרשה התגובה, הביא להודעה שגוייה זו באשר למצב הזכויות במקרקעין. אולם, אין בכך כדי להשפיע על ידיעתם של העוררים, שכן אלה ידעו, מכוח כל ההליכים שנוהלו בעניין, כי המקרקעין של שלב ב' הם אדמות מדינה."