ש: כלומר בשנת בערך? 96'?
ת: 96', כן.
--- סוף עמוד 51 ---
ש: כן.
ת: ומאז ובמשך כארבע, חמש שנים, פעלנו כתף אל כתף. לעו"ד גליק מבחינתי היו שני תפקידים, אחד הוא היה מורה שלי. אני למדתי ממנו, ישבתי איתו שעות ארוכות כמו שאמרתי, כמו שהעדתי קודם ולמדתי ממנו אודות שיטת המשפט יהודה ושמרון, ... איך נעשות עסקאות ביהודה ושומרון, איך נרשמות עסקאות ביהודה ושומרון וכל הלאה, אגב כל מה שהוא גם אמר לי, כל מה שהוא הסביר בזמנו עמדתי על כך וגם קיבלתי מסמכים מאשרים ומאמתים את מה שהוא אמר... לא רק הסברים בעל פה זה גם המסמכים בכתב שקיבלתי ממנו. זה תפקיד אחד, התפקיד השני, עו"ד גליק ניהל מרשם,...
...
ת: אז עו"ד גליק היה מי שקיבל את המנדט, מי שהוסמך לנהל את המרשם של הזכויות וכאשר אדם רצה לדעת מי הוא בעל הזכויות, זה דומה לחברה משכנת זאת אומרת כמו שאני עושה עסקאות, אם נמשיל את זה למצב בתוך שטחי הקו הירוק לקרקע רשומה על שם שיכון עובדים ורוצים לדעת עבור מי שיכון עובדים מחזיקה את הזכויות פונים לעו"ד של שיכון עובדים והוא אומר בדקתי במרשם שאצלי ושטח איקס, דירה וואי הם, הזכאים לו הם אדם פלוני או גברת פלמונית." (עמ' 325-324)
עו"ד משה גליק ידע היטב שמדובר במקרקעין שהם "רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה", אשר טרם הכרזתם לא היו מקרקעין פרטיים.
אומנם בשלב מסוים, הוא ניסה להסתמך על המסמך השגוי של "ועדת החריגים" מיום 21/7/1993 ולאחר מכן על מכתבו השגוי של עו"ד יעקב שטיינמץ מיום 18/1/1994; אולם, ניסיון זה וטענתו שהוא הוטעה ממסמכים שגויים אלו לחשוב שמדובר ב"מקרקעין פרטיים בניהול ממשלתי" - נדחתה על ידי "ועדת העררים", אשר מסקנותיה נתמכות אף בראיות במסמכים אשר הוצגו בפני, מהם עולה שעו"ד משה גליק היה מעורה היטב בנעשה ובמעמדם המשפטי של מקרקעי גבעת אהוד ולחוות הדעת העיקביות של הגב' פליאה אלבק לאורך השנים, שמדובר במקרקעין שהם "רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה", אשר טרם הכרזתם לא היו מקרקעין פרטיים.
ברי לי, שעו"ד איתי גפן, אשר כדבריו עבד עם עו"ד משה גליק "כתף אל כתף", ידע אף הוא לאשורו את המצב העובדתי והמשפטי של מקרקעין אלו.