...
2. השתלשלות הזכויות במקרקעין נשוא הסכם ההרשאה
2.1 שלב א' – רכישת "טענות" לזכויות בשטחי הכפר שילתא
...
--- סוף עמוד 63 ---
ג. למיטב ידיעתם של העוררים, ה"זכויות" שרכש עינב בזמנו לא היו רשומות בפנקס או במרשם פורמלי או אחר. למעשה, הרישום היחיד שהיה קיים, שלפיו ניתן היה לקשור בין אדם לבין אדמתו, היה רישום בפנקסי המיסים הירדניים, אשר כמקובל במקומות המדוברים ובזמנים המדוברים, ייצג רק שטח קטן, מינימלי, מאותם 1,200 דונם אליהם התייחסו הזכויות שרכש עינב. יתרת "הזכויות" היתה למעשה רק "טענה" (לא זכות משפטית מגובשת) לזכויות, שאפשר שהמוכר היה מעלה בבוא היום, אם וכאשר המקרקעין היו עוברים רישום.
ד. לא למותר לציין, כי ככל הידוע לעוררים, מר עינב ביצע עסקאות דומות נוספות בשטחי יהודה ושומרון, אשר גם בהן רכש מיני "טענות" מסוג הטענות קא עסקינן. בחלק מן המקרים, כך נודע לעוררים, התבררה הרכישה כמקח טעות, משום שבעת הרישום התברר כי קמו אחרים שטענו גם הן לזכויות במקרקעין הנרכשים, ובמאבק המשפטי טרם הרישום גברה ידם של האחרים על זו של עינב".
...
2.2 שלב ב' – עינב מוכר את זכויותיו לשלושה שותפים
א. ביום 17 בנובמבר 1978 התקשר מר עינב בחוזה עם שלושה, ביניהם העורר מספר 1, ומכר לכל אחד מהם רבע (25%) מכלל הזכויות שרכש כמתואר לעיל (להלן: "החוזה 1978")
...
ב. הוראות חוזה 1978 מבליטות את העובדה, שטיב זכויותיו של מר עינב במקרקעין והיקפן היה לוט בערפל; כבר בפסקת ה"הואיל" הראשונה בפתח החוזה הסכימו הצדדים כי "שטח האדמה הסופי יקבע לפי מפת מדידה"; בין היתר, ויתרו הרוכשים על כל טענה נגד המוכר לגבי אופן רישום זכויותיו בשטח האדמה; בין היתר נקבע בסעיף 5 מנגנון להתאמת גובה התמורה (המחיר) בהתאם לשטח שיצוין בפועל במפת המדידה; ובין היתר קיבל על עצמו המוכר את ההתחייבות לשלם את "כל ההוצאות האגרות הכרוכות ברישום שטח האדמה לרישום ראשון" (סעיף 6(א) לחוזה הנ"ל, ההדגשה שלנו – א.ג.).
...
ג. בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו בין עינב לבין שלושת הרוכשים הנזכרים לעיל, פנו הצדדים לעו"ד יצחק בצרי, וזה האחרון נתן ביום 10 בינואר 1980 פסק בוררות, המגדיר את חלקו של כל אחד מהנ"ל מהזכויות לשטח האדמה...