...
--- סוף עמוד 64 ---
ד. בסעיף 9 לפסק הבוררות חייב הבורר את מר עינב "לעשות מיד ובאופן דחוף את כל אשר לאל ידו לרישום המקרקעין רישום ראשון על שם בר-טורא בע"מ בלשכת רישום המקרקעין ברמאללה, ואם עקב סיבות משפטיות שאינן בשליטתו [קרי, שמכיוון שמדובר בחברה ישראלית – א.ג.], לא יתאפשר רישום במקרקעין על שם בר-טורא בע"מ, לרשום את המקרקעין על שם החברה הזרה הנדל דבלופמנט אינק-פנמה" (כאמור בסעיף (ג) בפתח פסק הבוררות, שתי החברות הנ"ל נוצרו על ידי ארבעת השותפים לזכויות).
ה. ודוק. כאמור במפורש בפסקה (א) שבפתח פסק הבוררות, וכמשתמע מהוראות האופרטיביות שבסעיף 9 לפסק, הזכויות המדוברות בפסק הינן זכויות לא רשומות, אשר טרם נקבע מי הן בעליהן ומה הוא היקפן.
ו. ... לענייננו, יפנו העוררים ל"הואיל" הראשון בחוזה 1980 שגם בו מצויין, שזכויות של מר עינב הן זכויות לא רשומות; לסעיף 2(א) לאותו חוזה, שבו נאמר במפורש, כי הזכויות בהן מדובר, נרכשו "מהבעלים והמחזיקים שבשמותיהם רשומות בפנקסי מס רכוש ו/או בפנקסי הזכויות, זכויותיהם במקרקעין" (ההדגשות שלנו – א.ג.); ולסעיף 5 לחוזה, שבו התחייב עינב לגרום לרישום ראשון של המקרקעין על שם בר-טורא בלשכת רישום המקרקעין ברמאללה.
ז. לסיכום שלב ב' אמור, שבשנים 1978 – 1980 מר עינב מכר חלקים מ"זכויותיו" לשלושה שותפים (העורר מס' 1 ביניהם), זכויות שבאותה עת עדיין לא הובררו טיבן, עדיין לא נקבע היקפן, עדיין לא נרשמו, ובכלל לא היה ברור שניתן בכלל לרושמן, אם וככל שהן מקנות זכויות למקרקעין.
...
2.3 שלב ג' – כניסת קבוצת "המכבים" ושותפים נוספים
א. בחודש אפריל – 1983 נחתם חוזה מפורט, בין בר-טורא מזה, ארבעת השותפים הנזכרים לעיל וכן שותף אחד חדש נוסף (להלן: "בעלי המניות") וחברת נווה המכבים בע"מ (להלן: "קבוצת המכבים"), שתמציתו מכירת מחצית מהזכויות לשטח האדמה לקבוצת המכבים (להלן: "חוזה 1983").
...
ב. חוזה 1983 משמש כטלסקופ מאיר עיניים המשקף באופן חד וברור את טיב הזכויות אותה עת והיקפן, אם בכלל.
--- סוף עמוד 65 ---
והנה (הרשימה, לנוחות בית המשפט הנכבד, לפי סדר הדברים בחוזה):
· לגבי חלק מהשטח, כ-30% בערך, מדינת ישראל טוענת לזכויות לגביו ("הואיל" שני), מכיוון שהוא נמצא בשטח ההפקר לשעבר בין ישראל לירדן;