(II) הערעור על זכייתה של נטלי במכרז
- כאמור, האגודה ומתן ראו לערער על זכייתה של נטלי במכרז. עיקר טענותיהן מופנה לקביעתה של ועדת המכרזים כי האחות הראשית מטעמה של נטלי עמדה בתנאי הסף הקבוע בסעיף 13.3.6.2 למכרז, שלפיו על האחות הראשית להיות בוגרת "השתלמות מוכרת בבריאות הציבור או קהילה על-ידי משרד הבריאות", ולצרף תעודה המעידה על כך. המחלוקת בין הצדדים נסבה על פרשנותה של הדרישה. בעוד שהמערערות סברו כי ההשתלמות הנדרשת היא השתלמות על בסיסית, גרסה נטלי, וכמוה משרד הבריאות, כי לצורכי המכרז, ניתן להסתפק ברמת הכשרה נמוכה יותר.
פרשנות תנאי המכרז
- ככלל, כללי היסוד בפרשנות של טקסט משפטי, אחידים הם לכל טקסט הטומן בחובו נורמה משפטית (עע"מ 2849/07 עיריית תל אביב– יפו נ' אנרגי', סעיף 6 ([פורסם בנבו], 8.4.09) (להלן: עניין אנרג'י) ראו גם אהרן ברק פרשנות במשפט- חלק ראשון: תורת הפרשנות הכללית 128-127 (להלן: ברק)). בהתאם לכך, כשנדרש בית המשפט לפרשנותם של מסמכי מכרז, יחיל על אלה את כללי הפרשנות התכליתית, והם יפורשו לא רק לאור לשונם, אלא גם על רקע מטרותיהם (ראו למשל עניין סופרמאטיק, סעיף 9; עע"מ 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בניין בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 170, 178 (2004); עע"מ 6352/01 חדשות ישראל (טי.אי.אן.סי) בע"מ נ' שר התקשורת, פ"ד נו2) 97, 125 (2001)). במסגרת זאת, "תישלף" מתוך מגוון האפשרויות הלשוניות ש"סובלת" לשון המכרז, המשמעות המשפטית של הטקסט, היא המשמעות המקיימת את תכליותיו. בצד האמור, ברי כי לאופיו הפרטני של טקסט המהווה חלק ממסמכי המכרז, ולהבדלים הנורמטיביים בינו לבין נורמות משפטיות אחרות, יש משמעות בגדר הליך הפרשנות, וזו תוביל לשוני בין השיקולים השונים שבהם יש להתחשב בפרשנות הטקסט, במשקל הניתן לכל אחד מהם ובאיזון ביניהם (ענין אנרג'י, סעיף 6).
בהקשר זה נזכיר, כי המכרז הינו משום הזמנה להציע הצעות או הצעה לחוזה נספח (ראו שלו, בעמ' 150-14; ד"נ 22/82 בית יולס נ' רביב, פ"ד מג(1) 441, 480 (1989)). בהתאם לכך, ניתן לגזור את פרשנות המכרז מכללי פרשנות החוזה, מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (ראו והשוו ע"א 1117/06 חברת אל-קודס קורפוריישן נ' יורשי המנוח מוחמד עלי עבד אל-רחמאן, סעיף 23 לפסק דינה של חברתי, השופטת א' חיות ([פורסם בנבו], 14.4.10); ע"א 1194/09 נתיבי איילון בע"מ נ' עיריית חולון, סעיף 24 ([פורסם בנבו], 16.2.11)). בגדר האמור, יינתן משקל לאומד דעתו הסובייקטיבי של עורך המכרז, שתילמד מלשון מסמכי המכרז ומן הנסיבות החיצוניות האופפות אותו (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 11.5.06)). בצד זאת, תינתן הדעת למאפיינים הפרטניים של ההליך המכרזי שעליהם עמדנו לעיל, ולתכליות הספציפיות העומדות ביסודו.