בצד זה, יש לזכור כי פרשנותם של מונחים מקצועיים עשויה להשתנות על ציר הזמן. לטענת נטלי, ההשתלמות שהיתה נהוגה בשנות ה-80 והיתה השתלמות מוכרת בבריאות הציבור – שאותה עברה האחות הראשית מטעמה – לא נקראה קורס על בסיסי ולא דמתה במאפייניה לקורס זה. הגם שנטלי לא ביססה טענתה, הרי משלא הוצגה לנו תשתית עובדתית מקפת בהתייחס לפרק הזמן האמור, מוכן אני להניח לצורך הדיון – לטובת נטלי – כי לא ניתן לשלול את האפשרות כי שמן של ההשתלמויות הנדרשות והיקפן היה אחר. אף מטעם זה, ניתן לומר כי גם השתלמות שאינה על בסיסית נכללת בגדר מתחם האפשרויות הלשוני של 'השתלמות מוכרת'. כדי להכריע בין אפשרויות אלו, שלשון הסעיף יכולה "לשאת", שומה עלינו לבחון את התכלית שעמדה ביסוד המכרז.
- מקור מרכזי לעמידה על תכלית המכרז מצוי באומד דעתו של עורכו. אכן, הגם שאמת המידה לבחינת עמידת המציע בתנאי המכרז היא אובייקטיבית, הרי בבואנו לפרש את תנאי המכרז, ובאין טענה לחוסר תום-לב, אי ניקיון כפיים, שיקולים זרים וכיוצא באלה בקביעת התנאים, יינתן משקל – בעת איתור תכליתו של המכרז – לכוונתו הסובייקטיבית של עורכו (עניין אלישרא, בעמ' 10). כפי שבדיני החוזים, יש להתחקות אחר כוונת הצדדים כדי לפרש תנאי הניתן לפירושים שונים, כך בדיני המכרזים, משאין המציע נוטל חלק פעיל בניסוח תנאי המכרז, יש להתחקות אחר כוונת עורך המכרז כדי לעמוד על פירושם.
אין מחלוקת בענייננו, כי כוונת אנשי משרד הבריאות בעת עריכת המכרז היתה כי המונח 'השתלמות מוכרת' יפורש כהשתלמות על בסיסית בתחום בריאות הציבור. רק לאחר התלבטות ממושכת, ונוכח מסקנת המשרד כי התנאי לא היה ברור דיו, הוחלט כי ניתן לפרשו בדרך מרחיבה יותר. ברוח זו מציין אף עו"ד ישי אילן, היועץ המשפטי לועדת המכרזים בהתייחס להשתלמות התחילית, כי "מדובר באוריינטציה שהאחות עוברת כדי להתחיל בעבודה בבריאות הציבור ולאחר מכן היא רשאית לעבור את הקורס העל בסיסי. אין כל ספק כי לא לכך התכוון עורך המכרז" (סעיף 20 לחוות דעתו). כידוע, הכלל הוא כי שינוי של דרישות המכרז לאחר פתיחתה של תיבת המכרז ובחינת ההצעות הינו אסור, שכן הוא מפר את חובת ההגינות של הרשות, פוגע באינטרס ההסתמכות והציפייה של המועמדים ועלול לשמש פתח למקרי שחיתות ולפגיעה בטוהר המידות (ראו דקל, כרך שני, בעמ' 78-77).
- המדינה הסבירה את השינוי שחל בעמדת ועדת המכרזים במסקנתה כי תנאי המכרז לקו בחוסר בהירות. כבר עמדנו על החשיבות הרבה שבניסוח כללים ברורים ומלאים במכרז ועל הכלל שלפיו מקום שבו קיימת אי בהירות לגבי תנאי המכרז, וניתן לפרשם בדרכים שונות שמידת סבירותן והתיישבותן עם תכלית המכרז שווה, תועדף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז, על פני פרשנות הפוסלת אותן. לכך גם ניתן להוסיף, כי כנגזרת מן הכלל הנוהג בדיני החוזים, כאשר לשון המכרז ניתנת לשני פירושים סבירים וכפות המאזניים מעוינות, יועדף הפירוש הנוח למציע ההצעה במכרז, כמי שלא נטל חלק בניסוח הכלל (עניין אלישרא, עמ' 10). ברם, בכללים אלה נעשה שימוש רק באין העדפה ברורה לאחת האפשרויות הפרשניות מבחינת תכלית המכרז. בענייננו, הגם שהתיבה "השתלמות מוכרת" עשויה לשאת מן הבחינה הלשונית שתי משמעויות שונות, תכלית המכרז – כפי שנראה להלן – תומכת אך במשמעות אחת.
- כאמור, כוונת משרד הבריאות בעת שערך את המכרז היה כי האחות הראשית תהיה בעלת הכשרה על בסיסית. תנאי זה לא נקבע בעלמא. על הטעם שביסוד תנאי זה ניתן ללמוד בפרק הרקע למכרז (שכולל את "ה'אני מאמין' של הרשות בקשר להתקשרות זו, ומנסח את מטרותיה של ההתקשרות, ואת הצרכים שהיא נועדה לשרת (דקל, כרך ראשון, בעמ' 269)). בסעיף 3.5-3.2 למכרז נאמר כך: