אשר על כן, ומשלא היה חולק כי מחמוד פוטר, הוא זכאי לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, בשל פיטוריו כאמור מהנתבעת.
שיעור פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת
- משקבענו את זכאותו של מחמוד לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, נפנה להלן לקבוע את שיעורם.
--- סוף עמוד 10 ---
בהקשר לכך, הרי שכאמור, בסופו של דבר לא היה חולק בין הצדדים באשר למשך תקופת עבודתו של מחמוד בנתבעת: מיום 1.8.04 ועד ליום 21.12.08 מועד בו פוטר, ובסה"כ ארבע שנים ו- 4.7 חודשים.
גדר המחלוקת בין הצדדים נסב על שיעור המשכורת הקובעת של מחמוד, ככל שייקבע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
בכתב תביעתו עתר מחמוד לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים בסך 14,999.6 ₪, מחושב לפי שכר חודשי בסך 3,409 ₪ (ממוצע שנים עשר חודשי עבודתו האחרונים), וזאת לתקופה של 4.4 שנים.
מנגד, הנתבעים לא הציגו תחשיב משלהם לגבי המשכורת הקובעת של מחמוד. לא זו אף זו, ב"כ הנתבעים אישר לפרוטוקול (ראה: בעמ' 2 לפרוטוקול ש': 29-30), כי יש לחשב את שכרו של מחמוד לפי ממוצע השתכרותו בשנה האחרונה, הואיל ולא עבד במשרה מלאה.
- לתצהירו צירף מחמוד, העתקי שנים עשר תלושי שכרו האחרונים, מחודש 12/07 ועד לחודש 11/08 ועד בכלל.
כעולה מתלושי השכר שצורפו, משכורתו הממוצעת של מחמוד בתקופה הנ"ל, עמדה על 3,593 ₪.
משכך מחמוד זכאי לסך של 15,779 ₪, בגין פיצויי פיטורים, לפי החישוב שלהלן:
3,593 ₪ X 52.7 חודשים = 15,779₪.
12 חודשים
דא עקא, משעתר מחמוד לתשלום הסך הכולל של 14,999.6 ₪ ברכיב זה, אין בידינו לפסוק לו סעד מעבר לזה שתבע, ועל כן אנו קובעים כי מחמוד זכאי לסך של 15,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים.
- משקבענו שמחמוד זכאי לדמי הודעה מוקדמת, הרי שהוא זכאי לסך של 3,593 ₪ בגין הודעה מוקדמת.
דא עקא, משעתר מחמוד לתשלום הודעה מוקדמת בסך 3,409 ₪ בלבד, אין בידינו לפסוק לו סעד מעבר לזה שתבע, ועל כן אנו קובעים כי מחמוד זכאי להודעה מוקדמת בסך 3,409 ₪.
- אשר לעתירתו של מחמוד לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, הרי שלאחר שנתנו דעתנו למכלול נסיבות העניין, החלטנו להעמיד תביעה זו על סכום קצוב בסך 5,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22.12.08 ועד לתשלום המלא בפועל.
התביעה לתשלום פדיון חופשה
- ברכיב זה לכתב התביעה עתר מחמוד לתשלום הסך של 1,296 ₪ בגין פדיון חופשה עבור 6 ימי חופשה, לפי שכר יומי בסך 216 ₪ ליום. לטענתו, נותרו לזכותו 6 ימי חופשה שלא ניצל, ומכאן תביעתו לפדיון חופשה. עוד טען מחמוד כי כל הימים בהם לא עבד בחודש 12/08 היו ימי מחלה, ועל כן הוא זכאי ליום חופשה נוסף בגין חודש זה.
--- סוף עמוד 11 ---
- מנגד, טענו הנתבעים בסיכומיהם, כי מחמוד אמור היה לתבוע את הבעלים הקודמים של הנתבעת, היות ורוב תקופת עבודתו חלה בתקופת הבעלים הקודמים של הנתבעת, תוך שזנחו את טענתם המקורית לפיה מחמוד יכול לקבל את זכויותיו מהמוסד לביטוח לאומי.
- נקדים ונאמר כי אין בידינו לשעות לטענת הנתבעים לפיה כביכול היה על מחמוד לתבוע את הבעלים הקודמים של הנתבעת בגין פדיון חופשה.
מעבר לכך שמדובר בטענה שהועלתה לראשונה בסיכומי הנתבעים והיא מהווה הרחבת חזית אסורה, הרי שגם לגופם של דברים, אין בה כל ממש.