"הלל: נכון, אז המקום הזה לא מתאים לך, אל תבוא פה שלא יאיימו עליך, אתה לא צריך שיאיימו עליך. מה אתה צריך את השטויות האלה, אתה צריך עצבים, איומים וריבים?
ויקטור: לא.
ארז: אז לא צריך, עזוב, לא מתאים..
ויקטור: מה זה קשור?
ארז: זה לא מתאים. מה אתה רוצה? אתה רוצה לבוא לפה ועוד פעם יאיימו עליך?
ויקטור: לא, אוקיי, אני לא מתאים? בסדר. תגיש לי את זה מלפני, תגיד לי את זה מהתחלה..
ארז: למה אתה צועק? למה אתה צועק?
ארז: לא, סליחה, בעקבות המקרה הזה שקרה לדעתי אתה לא מתאים, וזה הכל, מה קרה?
ויקטור: אוקיי, אז אוקיי פיטרתם אותי.
ארז: מה אתה משוגע ויקטור?
--- סוף עמוד 20 ---
ויקטור: פיטרתם אותי.
ארז: אתה עוד לא יודע מה עשינו לך. אתה כרגע הולך הביתה.
ויקטור: הלל אמר לי, הלל אמר לי ויקטור אתה מפוטר.
ארז: אוקיי אז אתה מפוטר.
ויקטור: אתה מפוטר, אתה לא.
ארז: אם הוא אמר לך אתה מפוטר.
ויקטור: אוקיי
ארז: אוקיי" (ראה: בעמ' 6 לתמליל השני ש' 14 עד עמ' 7 ש' 8).
בהמשך לכך, נשמע ויקטור מבקש מארז לקבל "מכתב" וארז עונה לו, במילים אלו:
"ארז: אתה תקבל מכתב מעו"ד. אנחנו מוציאים מכתבים עם עו"ד מה. ויקטור אני לא מוציא מכתב עכשיו, אנחנו נוציא מכתב מהעו"ד שלנו. אתה תקבל מכתב, ייגמר החג תקבל מכתב. יש לי זכות לתת מכתב לא באותו רגע, לתת מכתב שאני רוצה, זה יום, יומיים, שלושה וגם שבוע אחרי, אתה תקבל מכתב. אנחנו לא אנשים של זה, אנחנו לא משאירים קצוות פתוחים, פה לא יהיה שום דבר פתוח. אתה תקבל מכתב, הוא אמר לך אתה מפוטר אתה מפוטר. אני מציע שתלך הביתה לישון, תנוח, תירגע, אנחנו נדבר אבל כרגע אתה מפוטר. אם יהיה שינוי נדבר, לא נראה לי" (ראה: בעמ' 7 לתמליל השני ש' 12-20).
לאחר דברים אלו, ממשיך ויקטור להתלונן על כך שתמיד השקיע מעל ומעבר בעבודה ולא זכה להערכה, ואילו ארז מלין על כך שהתנהלותו של ויקטור באותו יום לא מעידה על כך שאכפת לו מהעבודה, ובהמשך לכך מוחלפים הדברים הבאים:
"ויקטור: היה אכפת לי.
ארז: אוקיי.
ויקטור: ברגע שאני רואה שלא אכפת לך ממני.
ארז: אה אוקיי.
ויקטור: אז לא אכפת לי ממך.
ארז: הבנתי, בסדר, אז אם ככה לא מתאים לנו ביחד ויקטור. אז אם ככה אז בסדר, אז אתה מפוטר ונגמר הסיפור. כמו שהרגע אמרת, כנראה שיש לך הרבה דברים על הלב, כנראה שהתנהגו אליך פה לא יפה, לא בסדר, כנראה שלא פיצו אותך מספיק, כנראה שלא קיבלת מספיק כסף"(ראה: בעמ' 9 לתמליל השני ש' 19-28).