אשר לזהותו של אורגן בהקשר להטלת אחריות פלילית, נפסק:
"מקובל לכנות את האורגן הפועל בשם החברה כ"אני אחר" או alter egoשל החברה או מוח או מרכז העצבים של החברה. קיימות גישות שונות לקביעת זהות האורגן שאת מעשיו ניתן לייחס לחברה. הגישה שהתקבלה במשפטנו מצאה ביטוי מעמיק ומקיף בע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (להלן עניין מודיעים [14]).
בעמ' 381 אומר השופט ברק (כתוארו אז) כי האורגן – "הוא אדם, אשר בגין מעמדו או מהות פעולותיו, הדין מתייחס אל פעולתו שלו כאל פעולת התאגיד עצמו. הוא אדם, שבעיני הדין רואים אותו כמבצע פונקציה של התאגיד עצמו".
ובעמ' 382:
"על-כן, גוף או נושא משרה בכיר בתאגיד (אסיפה כללית של בעלי המניות, דירקטוריון, דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים) יהיו בוודאי אורגן של התאגיד. אך גם נושא משרה שאינו בכיר עשוי להיחשב כאורגן התאגיד, וזאת אם על-פי מסמכי התאגיד או על-פי מקור נורמאטיבי אחר, רואים את פעולתם ומחשבתם כפעולת התאגיד עצמו".
[ראה: ע"פ5734/91 מדינת ישראל נ' לאומי ושות' בנק להשקעות בע"מ ואח', פ"ד מט(2) 4].
ובענייננו, לאור התשתית העובדתית עליה עמדנו לעיל בהרחבה, ברי כי הן מבחינה היררכית ולא כל שכן מבחינה פונקציונאלית ארז היה המנהל הכללי של החברה, אשר על פיו יישק דבר בכל הנוגע לניהול הנתבעת.
אשר להלל, גם אם התרשמנו שלא היה שחקן ראשי, קבענו כי היה שותף מלא לארז בניהול ענייני החברה, ועל כן, למצער, מבחינה פונקציונאלית יש לראותו למצער כמנהל העסקים של הנתבעת.
אי לכך, בענייננו יש לראות את ארז והלל כאורגנים של החברה.
- אשר לשאלה האם מדובר בענייננו בנסיבות שבהן ראוי להטיל על ארז והלל אחריות אישית כאורגנים של החברה, להפרות שביצעה החברה, הרי שלא נעלם מעינינו כי
--- סוף עמוד 44 ---
הפסיקה ייחדה את המצבים בהם תוטל אחריות אישית על אורגנים של החברה למקרים חריגים וקיצוניים בלבד, אלא שגם הנסיבות שהוכחו לפנינו, הן נסיבות חריגות ביותר ויוצאות דופן, בהן לא רק שארז והלל מנהלים בפועל את החברה ומציגים מצג כלפי התובעים (שבדיעבד התברר כמטעה), לפיו הם בעלי החברה ומנהליה ואחראים כלפיהם למימוש זכויותיהם, אלא שכדי לחמוק מכל אחריות או סיכון הם מסתתרים מאחורי נטלי שנרשמת כבעלת החברה, כך שלא ניתן להגיע אליהם אף לא באמצעות הרמת מסך ההתאגדות של החברה.
יש לזכור עוד כי במקרה זה עסקינן בתובענה במישור יחסי העבודה, בקשר עם הפרת זכויותיהם הקוגנטיות של התובעים כעובדי החברה.