באותו ענף, כך שבנסיבות המקרה שבפנינו, יש לפנות להוראות סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים [ראה לעניין זה: דב"ע ל/9-3 מרלן ברני - עסים שנה, פד"ע א', 113; דב"ע לא/3-3 רים בע"מ - נסים יוסף, פד"ע ב', 215; דב"ע נו/28-3 רומן בני ברק (1998) בע"מ - יצחק פרנסיס, עבודה ארצי, כרך כט(1), 124].
- הכלל על פי חוק פיצויי פיטורים הוא שפיטורי עובד מחייבים את המעסיק בתשלום פיצויי פיטורים. בהינתן כי הן סעיף 16 לחוק והן סעיף 17 לחוק דנים בחריג לכלל הקובע את זכאותו של העובד לפיצויי פיטורים עקב פיטוריו - הרי שהלכה פסוקה היא שעל הטוען לקיום יוצא מהכלל, מוטל נטל ההוכחה להראות כי התקיים התנאי לסטייה מהכלל – היינו, הנטל להוכיח קיומן של נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים, מוטל על המעסיק [ראה: דב"ע ל/6-3 אליהו שמואלי ואח' – שושנה שרייר, עבודה ארצי, כרך ג (1), 162; דב"ע שן/119-3 עיתונות מקומית בע"מ - אשר בן עמי[, פד"ע כ"ב, 303].
מכאן שעל מעסיק הטוען לשלילת פיצויי פיטורים מהעובד, הנטל להוכיח מחד את אותם מעשים או מחדלים המיוחסים לעובד אשר בעטים לטענתו פוטר העובד, ומאידך שומה עליו להראות כי אותם מעשים או מחדלים מצדיקים שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת מן העובד, במלואם או בחלקם.
- בהתאמה לכך, הנטל הוא על הנתבעים בענייננו, להוכיח תחילה את אותם מעשים או מחדלים המיוחסים למחמוד, ולאחר מכן ובכפוף להוכחתם, להראות כי אותם מעשים או מחדלים מצדיקים שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת ממחמוד, כפי שנעשה.
כאמור מחמוד נותח ביום ששי ה- 5.12.08. מחמוד צירף לתצהירו אישור על אשפוז יום ביום 5.12.08 ואישור מחלה לצורך מנוחה מיום 5.12.08 ועד ליום 13.12.08.
לטענתו של מחמוד, יום לאחר הניתוח הוא התבקש על ידי חאלד, לעבוד במשמרת שבת אחרי הצהריים ביום 13.2.08, שהינה משמרת קשה יותר להכנה. לדבריו, לנוכח מצבו ולנוכח העובדה שאמור היה לשהות בחופשת מחלה במשך שבוע, הוא סירב לעבוד במשמרת זו, ולדבריו הציע שיעבוד במשמרת הבוקר, אך חאלד השיב שאין בכך צורך, ועקב כך התפתח ויכוח בינו לבין חאלד, שבמהלכו התבטא כאמור, כלפי ארז והלל.
עוד טוען מחמוד כי עוד באותו יום התקשר אליו חאלד פעם נוספת ומסר "שהכל הסתדר", אולם כאשר התקשר לאחר תקופת החלמתו לברר את סידור עבודתו, נאמר לו שאין לו סידור עבודה. לדבריו, הוא התקשר לארז לברר מדוע אין לו סידור עבודה וארז השיב כי הם ישוחחו על כך. לטענתו, כאשר הגיע ביום 14.12.08 למסעדה, לארז לא היה פנאי לשוחח איתו, ובאותו יום ניתן לו שכר חודש נובמבר בהמחאה. לדבריו, תאריך תשלום השכר בהמחאה זו, נדחה מהמועד הרגיל לתשלום (בעשירי לחודש), ליום 27.12.08, ארז טען שמדובר בטעות אולם לא הסכים לתקן את ההמחאה, לשיטת מחמוד, הדבר נעשה כעונש על התבטאותו כלפי ארז והלל.