--- סוף עמוד 7 ---
מוסיף מחמוד כי לאחר מספר ימים הוא שב ונפגש עם ארז, ולטענתו ארז העלה בשיחתם זו טענות כלפיו על תפקוד לקוי ועל גרימת חבלה בעבודה, ודרש ממנו להפקיד מכתב התנצלות, כתנאי להמשך עבודתו. לדבריו, לנוכח האיום בפיטורים והלחץ הכלכלי עקב האיחור בתשלום, הוא כתב את אותו מכתב התנצלות שנזכר לעיל, בהתאם למה שהכתיב לו ארז, אולם, גם לאחר כתיבת מכתב זה, הוא לא הוחזר לעבודה וארז אמר לו ש"יחשוב על זה". ביום 21.12.08 הוא הגיע פעם נוספת למסעדה ואז אמר לו ארז שהוא התייעץ וחשב על העניין, וכי הוא מפוטר. לדבריו, ארז אמר לו כי כל מה שמגיע לו הוא יקבל, אולם כשהתקשר מספר פעמים לאחר מכן כדי לקבל את זכויותיו נענה שלא מגיע לו דבר ואף אויים שככל שיפנה לערכאות, הוא יגרום להפללת בן משפחתו על הפקת אישורי מחלה כוזבים. לדבריו, בעצת ההסתדרות, הוא הופיע שלושה ימים נוספים לעבודה (בימים 25-27.12) ותיעד את נוכחותו במסעדה ואף בימים אלה נאמר לו כי אינו רצוי יותר.
- נקדים ונאמר כי מלבד אותו מסמך מיום 28.12.08, לא הוצגה לפנינו כל ראיה לביצוע הפרות משמעת על ידי מחמוד. לא זו אף זו, הנתבעים אף לא הגישו תצהיר של אותו עובד בשם חאלד ולא זימנו אותו לעדות לפנינו.
מנגד, כאשר נשאל מחמוד בחקירתו הנגדית לפנינו לגבי המעשים שיוחסו לו במכתב הנ"ל, השיב:
"ש. למה גרמת נזקים לאותם בעלים בחברה והיית שופך חול בתוך האוכל?
ת. שטויות. אני מכחיש את הטענה הזאת. הבאתי חול מהבית ושמתי בכיסים ושפכתי באוכל? מה זה השטויות האלה?
ש. מה עוד יש לך להגיד שרצית לומר עכשיו?
ת. הייתי מביא סירים מהבית שלי בשביל לעזור למסעדה הזאת. ולפעמים גם הייתי קונה למשל שקיות ניילון בשביל העבודה במסעדה מכספי הפרטי" (ראה עדותו: בעמ' 20 לפרוטוקול ש': 28 עד עמ' 21 ש': 5).
- על האמור לעיל נוסיף, כי הנתבעים לא טענו ולא כל שכן שלא הוכיחו כי לאחר "מכתב ההתנצלות" נתנו למחמוד הזדמנות לתקן את התנהלותו הנטענת, מה גם שגרסאות הנתבעים באשר לקשר שבין הפיטורים ומעשי מחמוד שבגינם פוטר לשיטתם, וזהות המפטר, היו מבולבלות ולא מעוררות אמון.
כאשר נשאלה נטלי בחקירתה הנגדית לפנינו, מדוע כשבוע וחצי אחרי כתיבת מכתב ההתנצלות של מחמוד, הוא פוטר מעבודתו, השיבה כי אמנם היא זו שיזמה את כתיבת מכתב ההתנצלות, אך לא היא שפיטרה את מחמוד, אלא לשיטתה האצילה את סמכויות הפיטורים לארז והלל, וכך העידה: