עוד טוענת התובעת בסיכומיה (סעיף 94) כי יש דוגמאות רבות לאישורים שנתנה הנתבעת, באמצעות מאיר פרץ, למבצעים שונים. ואכן, דוגמאות שכאלו יש ודווקא הנתבעת הציגה אותן. אך הסכמת הנתבעת למבצע ספציפי או אפילו עשרות מבצעים ספציפיים איננה שקולה לטענה להסכמת הנתבעת לכל (!) אותם מבצעים עליהם מתבססים תחשיבי התובעת. טענה שנטענת בלא שגורי, המצהיר העיקרי מטעמה, טורח לפרט הסכמות ספציפיות שכאלו.
זאת ועוד, עדות גורי מלמדת על עובדה נוספת. היא מלמדת כי בניגוד לנטען בסיכומי התובעת, לא גורי היה אישית צד להסכמות שכאלו, אלא עובד אחד של התובעת סמנכ"ל מכירות בשם דודו אלימלך, שאליו התייחס בעדותו גם מר יצחק כהן (עמ' 77; ש' 4 בפרוט'). מר כהן העיד כי מי שעמד מול הנתבעת וערך עימה התחשבנות היה דודו אלימלך אך אותו עובד כלל לא העיד מטעם התובעת. נראה שגורי, וכך אף הגיוני, לא היה כלל מעורב אישית באישור מבצעי מכירות, ועל כל פנים גורי לא טען אחרת וודאי שאף לא הביא דוגמא להסכמה לה היה עצמו שותף. וכך גם שני המצהירים הנוספים מטעם התובעת, יצחק כהן וריקרדו לחמן, שאף לא אחד מהם הצהיר על מעורבות באותם מבצעי מכירות או על קבלת הסכמת נציג הנתבעת למבצע כלשהו.
--- סוף עמוד 16 ---
- אף בעניינה של טענה זו, כמו בטענה לעניין "פתיחת חנויות", בחינת תחשיבי התובעת מלמדת על קושי בקבלת טענות ותחשיבי התובעת, אפילו בהתעלם מחוסר יכולתה להוכיח את הסכמת הנתבעת לאותם "מימושים" עליהם מתבססת התביעה.
לביסוס תחשיביה מציגה התובעת 6 נספחים (נספחים 32 – 37 לתצהירי התובעת) ומפנה לנספח נוסף הכולל את כלל החשבוניות שהוציאה התובעת ללקוחותיה (נספח 27 לתצהירי התובעת). לטענת התובעת, ההתחשבנות בעניין "המימושים" מתחילה בחשבונית חיוב שמפיק לקוח של התובעת לתובעת ועל בסיס חשבוניות חיוב אלו מפיקה התבעת חשבונית זיכוי ללקוח.
עיון בחשבוניות אשר מציגה התובעת (נספח 37 לתצהירי התובעת) מראה שיש בהן שלל חיובים של מוצרים רבים, רובם המכריע כלל לא קשור לנתבעת.
כך, למשל, החשבונית הראשונה בנספח זה הינה של יינות ביתן בע"מ מיום 31.3.12 ובה רואים עמודות של כותרות כגון "כמות ספק" או "כמות מערכת" וכד'. אין כל אפשרות להבין מה לחשבוניות אלו ולמבצעי מכירות בשיטת "המימושים" או למבצעי מכירות בכלל. גם אם יש בחשבוניות התייחסות למוצרים של הנתבעת, אין כל דרך להבין מהם על מה ולמה נעשה חיוב ביחס למוצרים אלו.