53.5. לפיכך, אני מקבל את טענת התובעת וקובע כי חוק חוזה הסוכנות חל גם על ההסכם שבין התובעת לנתבעת, למרות שההסכם נכרת בטרם תחילת תוקפו של חוק הסוכנות, וכאשר הפסקת ההסכם נעשתה כאשר חוק חוזה הסוכנות כבר היה בתוקף.
- אף הטענה השנייה של הנתבעת הינה מעין טענה מקדמית הבוחנת את תחולתו של חוק חוזה הסוכנות על יחסי התובעת והנתבעת.
54.1. לפי טענת הנתבעת, מעמדה של התובעת הינה כשל "מפיץ" וזאת להבדיל ממעמדו של "סוכן מסחרי" ומכאן שחוק חוזה הסוכנות לא חל עליה כלל. הנתבעת מבקשת לאבחן בין "סוכן מסחרי" אשר מקשר בין הספק לבין הלקוחות; לבין "מפיץ" אשר רוכש את המוצרים מהספק ומוכר אותם לצדדים שלישיים. לשיטתה, כיוון שהתובעת רכשה את מוצרי הנתבעת ומכרה אותם ללקוחותיה, הרי היא למעשה "מפיץ" ולא "סוכן מסחרי".
54.2. סעיף 1 בחוק חוזה סוכנות מגדיר "סוכן מסחרי" כך:
"סוכן מסחרי" – מי שעיסוקו באיתור לקוחות או בפעילות, שמטרתם להביא להתקשרות בחוזה בין לקוח לספק בקשר לרכישת טובין המשווקים על ידי הספק.
הנתבעת מתבססת על הגדרה זו, וטוענת שכיוון שבמסגרת ההסכם ויחסיה עם התובעת כלל לא היה לה, לנתבעת, קשר ישיר עם לקוחות התובעת; וכיוון שהתובעת רכשה את
--- סוף עמוד 25 ---
המוצרים מהנתבעת ומכרה אותם ללקוחותיה – הרי שהיא איננה נכנסת להגדרת "סוכן מסחרי" שבחוק חוזה סוכנות וממילא שהינה בגדר "מפיץ" שהחוק איננו חל עליו.
54.3. נראה שבכך מבקשת הנתבעת להחיל על הוראות החוק פרשנות דווקנית שאיננה מתייחסת למורכבותם ומידת הגיוון האפשרית ביחסי מסחר. זה מכבר הובהר שתחת הכינוי "סוכנות" עשויים להסתתר יחסים משפטיים מגוונים:
ממצאים אלה אינם מבוססים על הכינוי "סוכנות", המהווה אך מסכה, אשר מאחוריה עשויים להסתתר יחסים משפטיים רבים ומגוונים. (ע"א 318/82 שי יעבץ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ ואח', פ"ד לח (4) 85, 89)
כך גם כבר בדברי ההסבר בהצעת החוק הובהרה הכוונה לכלול בהגדרת "סוכן מסחרי" מגוון רחב של צורות התקשרות. וכך נאמר:
ככלל, ספק נותן לסוכן המסחרי שהוא קשור איתו בחוזה סוכנות הרשאה מתמשכת לנהל בשמו משא ומתן עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים של הספק ולעתים אף להתקשר עמם בחוזה מטעם הספק. נוסף על כך, לא אחת סוכן מסחרי פועל באופן עצמאי, ובוחר לעצמו את הלקוחות הפוטנציאליים של הספק שאליהם יפנה וכן את הדרך שבה יפנה אליהם כאמור, בין סוכן מסחרי ובין ספק לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד, ולסוכן לא משולם שכר חודשי אלא הוא מקבל תמורה בדרך אחרת, בדרך כלל עמלה בשיעור מסוים משווי העסקאות שהוא היה הגורם העיקרי להן, כפי שקובעים הצדדים. (דברי ההסבר להצעת חוק זכויות הסוכן המסחרי ומעמדו, התשע"א-2011, הצעות חוק הכנסת 404)