רק עמידה בשני אלו (בנוסף לעמידה בתנאים המתייחסים לתקופת התקשרות של לפחות שנה ולכך שהסוכן המסחרי היה "הגורם היעיל" לגידול בפעילות הספק) – תזכה את התובעת (הסוכן המסחרי) בפיצוי.
כל עוד ההסכם בתוקף, נהנים הן הסוכן המסחרי והן הספק מגידול בפעילות הספק. בתום ההתקשרות, הספק לבדו עשוי ליהנות מאותו גידול, אפילו כולו פרי מאמציו של הסוכן המסחרי. למצב אפשרי שכזה התייחסה הפסיקה גם טרם הוחק חוק חוזה הסוכנות. כך, למשל, הובעה דעתו של הנשיא מ. שמגר בעניין טרבנול (ע"א 442/85 לעיל; בעמ' 691 בפסק הדין):
המשיבה התעשרה על חשבון עבודתו הנמרצת, כישוריו וכשרונותיו של ד"ר זוהר, שבנה את שוק הלקוחות הישראלי בבחינת יש מאין. השוק שבנה ממשיך להניב רווחים, שלמערערות אין יותר חלק בם, והמשיבה (באמצעות חבת הבת) היא הנהנית היחידה מהם. התעשרות זו על חשבון המערערות, ללא פיצוי, נוגדת את תחושת הצדק וההגינות.
יש איפה הגיון ברור במנגנון שיקנה לסוכן המסחרי פיצוי כלשהו, גם אם איננו גדול, על אותן פירות מהם לא ייהנה אף שהיה שותף מלא בנטיעת העצים וטיפוחם. ובלבד, כמובן, שאכן יש פירות שכאלו. כלומר, שהספק ממשיך ליהנות מאותו גידול בהיקף פעילותו אשר נוצר בגין פעילותו של הסוכן המסחרי. והרי אין זה מובן מאליו שכך יהיה. במרוצת פעילות הסוכן המסחרי הרי הוא הוא שיוצר ומטפח את הקשר עם הלקוחות. ואפשר שהקשר הנוצר הינו קשר אישי של הלקוח עם הסוכן. אפשר ואפשר שבתום ההתקשרות של הסוכן עם הספק, יבכר הלקוח המשך פעילות עם הסוכן המסחרי ולא עם הספק או סוכן אחר מטעמו. בהחלט יתכן מצב בו הספק לא יוסיף ליהנות מפירות פעילות הסוכן המסחרי בתום ההתקשרות ביניהם ובמצב שכזה – אין הצדקה שישולם לסוכן המסחרי פיצוי נוסף שכזה.
55.3. לפי גרסת התובעת, היא עומדת בכל אותם תנאים שפורטו לעיל ומצדיקים חיוב הנתבעת בפיצוי. כך מפנה התובעת לנתונים המבטאים את פעילות הנתבעת בתקופה שקדמה להסכם, ומבקשת להשוות אותם לפעילות הנתבעת בתקופת ההסכם הן במספר הלקוחות
--- סוף עמוד 28 ---
והן במחזורי המכירות. דא עקא, ונראה שאין כלל צורך להתעמק בנתונים אלו ואין טעם להכריע במחלוקת שנתגלעו בקשר לפעילות הנתבעת בתקופה שקדמה להסכם ובתקופת ההסכם. אין בכך צורך נוכח הטענה הברורה בכל הנוגע לפעילות הנתבעת לאחר ההסכם.
לפי גרסת הנתבעת (סעיף 29 בתצהיר ג'ואד), במהלך 2013, בתקופה הסמוכה להפסקת ההתקשרות עם התובעת, הייתה ירידה בהיקף פעילות הנתבעת. מתברר שהתובעת מסכימה עם טענה זו והנה אשר מצהיר גורי (סעיף 18 בתצהירו):