טענת התובעת לחיוב הנתבעת בפיצוי לפי חוק חוזה הסוכנות – נדחית.
VII. הטענה לתשלום עבור רכישת יתרת המלאי בסיום ההסכם
- לטענת התובעת, בהתאם להסכם התחייבה הנתבעת לרכוש ממנה את יתרת המלאי שנותרה בחזקת התובעת במועד סיום ההסכם. התובעת איננה נוקבת בכתב התביעה המתוקן בשווי המלאי המדויק שנותר בחזקתה במועד סיום ההסכם, אך מציינת שהיא מעכבת בחזקתה על יסוד טענה זו סך של 192,336 ₪.
הנתבעת איננה כופרת בזכותה של התובעת לחייבה לרכוש את המלאי שנותר לתובעת בתום ההסכם, אך טוענת שכך אכן עשתה, כי שווי המלאי שהוחזר לה נמוך משמעותית מהסכום לו טוענת התובעת בכתב התביעה וכי זיכתה את התובעת בשווי זה העומד על 11,803.44 ₪.
- כך מסתבר שאף שאין מחלוקת על זכותה של התובעת להחזיר לנתבעת את המלאי שנותר בחזקתה בסיום ההסכם (כך קובע סעיף 17 בהסכם), המחלוקת הינה לעניין שווי המלאי שהחזירה התובעת לנתבעת.
בכתב התביעה המתוקן, כאמור, טוענת התובעת שהיא מעכבת בטענה זו סך של 192,336 ₪. בתצהיר גורי מאידך (סעיף 105) נטען ששווי המלאי, לפי תחשיבי התובעת, עומד על 13,343 ₪ בלבד. כלומר, אף שכתב התביעה המתוקן הוגש חודשים ארוכים לאחר סיום ההסכם, לא מצאה התובעת להעמיד את תביעתה בעניין זה על הסכום הנכון וממילא שאף לא לתקן את הסכום שבקשה לעכב בגינו. וכאשר לגרסת הנתבעת, כאמור, שווי המלאי שהוחזר לנתבעת עמד על 11,803.44 ₪ בלבד (סעיף 171 בתצהיר ג'ואד), מתברר שפרק זה בתביעה מבטא מחלוקת העומדת על סך של 1,539.56 ₪ ותו לא.
- גרסת התובעת ביחס לטענה זו פורטה בתצהיר גורי (סעיף 105) כך:
"... המלאי שנותר בידי התובעת היה בסכום של 13,343 ₪. מתוך מלאי זה, מלאי בערך של 10,497 ₪ הוחזר לנתבעת, מלאי בערך של 2,029 ₪ הושמד. ומלאי בערך של 817 ₪ עדיין קיים בידי התובעת."
עיון בהסדר לעניין החזרת המלאי בתום ההסכם, כמפורט בסעיף 17 בהסכם, מלמד על הסכמה לפיה תרכוש הנתבעת את המלאי הלא מכור שיוותר במחסני התובעת בסיום ההסכם. מאידך, אין בהוראה זו כל מקור המקנה לתובעת זכות לחייב את הנתבעת עבור מוצרים אשר הושמדו. מר ריקרדו לחמן, מנהל רכש ולוגיסטיקה בתובעת, אף העיד כי השמדת סחורה מחייבת מסירת הודעה ליצרן כשבדרך כלל הוא זה שמודיע על כך (עמ' 70; ש' 1 – 6 בפרוט' מיום 7.9.15) אולם התובעת לא טרחה להביא בתצהירו כל התייחסות להשמדת מוצרים כלשהם של הנתבעת. לא ברור איפוא, מה הבסיס לניסיון התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום על יסוד טענה זו, מה גם שאפילו נמצא כזה מקור – הטענה להשמדת מוצרים נטענה בלשון כוללנית, בלי ניסיון להסביר את הסיבה להשמדה, בלי ניסיון להסביר אם נעשתה בעניין זה פנייה לנתבעת ובלי כל פירוט אחר.