--- סוף עמוד 30 ---
לפיכך, אני מקבל את גרסת הנתבעת וקובע כי בסיום ההסכם הוחזרה לנתבעת סחורה בשווי של 11,803.44 ₪ וסכום זה בלבד עומד לזכות התובעת.
כך, לסיכום פרק זה של התביעה, אני מקבל בחלקה את טענת התובעת וקובע שיש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 11,803.44 ₪.
VIII. הטענה לפיצוי על מחסור בסחורה ופגיעה במוניטין במהלך תקופת ההסכם
- בפרק זה של התביעה עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בפיצוי בטענה שהנתבעת הפרה את ההסכם שכן נמנעה מלעמוד במלוא היקף הזמנות התובעת, ובכך הסבה לתובעת הפסדי רווח ופגיעה במוניטין.
לפי גרסת התובעת, במסגרת ההסכם התחייבה הנתבעת להחזיק מלאי מספיק של מוצרים אשר יאפשר אספקה ללקוחות התובעת ולפי הזמנות התובעת. בפועל, טוענת התובעת, לא עמדה הנתבעת בהתחייבות זו ובמקרים רבים במהלך תקופת ההסכם התברר חוסר בסחורה אצל הנתבעת.
בכתב התביעה, טוענת התובעת לנזק בסך של 98,790 ₪ בטענה זו. בתצהיר גורי וכן בתצהיר מר רירקדו רחמן (מנהל רכש ולוגיסטיקה בתובעת מאז 2010), ממקדת התובעת טענה זו בתקופה שמיום 1.6.12 ועד סיום ההסכם ביום 31.1.13 וטוענת שבמהלך חדשים אלו לא ספקה התובעת ללקוחותיה סחורה בשווי כולל של 490,588 ₪ (לפני מע"מ) בגלל אי אספקת מוצרים על ידי הנתבעת. כיוון שעל מכירות אלו הייתה התובעת זכאית לעמלה בשיעור של 27%, טוענת התובעת לנזק בסך של 132,458 ₪ (סעיף 115 בתצהיר גורי), כלומר לנזק העולה על זה שנטען בכתב התביעה המתוקן.
הנתבעת מצידה, מודה כי בתקופה אשר מציינת התובעת (יוני 2012 ואילך) היה לה קושי לעמוד בכלל הזמנות התובעת, אך טוענת שקושי זה לא נבע כלל ממחלוקות מול התובעת כי אם במחסור עולמי בשומשום, שהוא חומר הגלם העיקרי במוצרי הנתבעת. הנתבעת כופרת בזכותה של התובעת לפיצוי בטענה זו, ואף טוענת שטענות התובעת לחסרים במלאי אינן מהימנות, וכך גם תחשיביה.
- בין הצדדים נטושה איפה מחלוקת בשאלת חבות הנתבעת לספק כל הזמנה של התובעת ובלא כל הגבלה. נוכח מחלוקת זו הנה אשר התברר:
60.1. התחייבותה של הנתבעת לספק מוצרים לתובעת בתקופת ההסכם הוגדרה בסעיף 4.1 כך:
"... צד א' תארגן את ייצור המוצרים ככל הניתן, ותעשה ככל יכולתה על מנת לספק את ההזמנות שימסרו לה על ידי גורי, במועד בו תתבקש הספקת ההזמנה, בכפוף לעיכובים שיגרמו כתוצאה מכוח עליון ו/או פגעי טבע ו/או מצב חירום ו/או פריצת מלחמה ו/או גיוס כללי ו/או עיכובים הנעוצים בחוק."