XII. התביעה שכנגד
- במסגרת התביעה שכנגד מעלה הנתבעת 3 טענות עיקריות כנגד התובעת: טענה לחוב בסיום ההתחשבנות על המוצרים שסופקו לתובעת; טענה לחוב בגין חיוב ביתר בסעיף "המימושים"; וטענה לנזק אשר נגרם לה עקב פגיעה במוניטין ובתזרים המזומנים. אלו ידונו כסדרן.
- לטענת הנתבעת, בתום ההתקשרות בין הצדדים נותרה התובעת חייבת לה סך של 740,134.33 ₪, כאשר סכום חוב זה מתבסס על הרישום בכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת.
75.1. לפי גרסת הנתבעת, החוב הנקוב בספרי הנהלת החשבונות שלה מבטא את התשלום עבור המוצרים שרכשה וקבלה התובעת. אך את תמורתם לא שילמה.
התובעת בתגובה, טוענת שתחשיבי הנתבעת שגויים ובסיכומי התשובה אף טוענת שכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת הוגשה שלא באמצעות עורכה (סעיף 483 בסיכומי התשובה של התובעת). התובעת מפנה לרישום בכרטסת הנהלת החשבונות שלה עצמה וטוענת שהחוב לנתבעת (לפני קיזוז נזקי התובעת) עומד על 431,323 ₪ בלבד (סעיף 153 בתצהיר גורי מיום 21.10.14).
75.2. נוכח מחלוקת זו הנה אשר התברר:
א. ראשית, עיון בכתב התביעה הראשון אותו הגישה התובעת ביום 5.2.13, מראה שאין בו כלל ניסיון לציין את סכום חובה של התובעת לנתבעת לפי הרישום בספרי הנהלת החשבונות של התובעת. כל שנטען בעניין זה (סעיף 49 בכתב התביעה) הוא שהתובעת מקזזת את החוב שהיא תובעת מהחוב שהיא עשויה להיות מחויבת לשלם בעתיד.
ב. שנית, בכתב התביעה שכנגד הביאה הנתבעת גרסה ברורה באשר להיקף החוב המיוחס לתובעת לפי הרישום בספרי הנהלת החשבונות של הנתבעת, לרבות חובות שטרם הגיע מועד פירעונם במועד הגשת התביעה שכנגד, ובסך כולל של 740,134.33 ₪. עיון בכתב התשובה שהגישה התובעת כנגד התביעה שכנגד מלמד כי שוב, כמו בכתב התביעה המקורי, נמנעה התובעת מגרסה ברורה של היקף החוב לנתבעת לפי הרישום בספרי הנהלת החשבונות שלה ואפילו בכפוף לטענותיה לקיזוז על הפיצוי שתבעה מהנתבעת. שוב הסתפקה התובעת בהכחשה כוללנית (סעיפים 36 ואילך לכתב התשובה של התובעת).
ג. שלישית, במהלך קדמי המשפט הופנתה לב"כ התובעת שאלה מפורשת בהתייחס לסכומים הנקובים בספרי הנהלת החשבונות ובשים לב לגרסת הנתבעת. בדיון אשר התקיים ביום 3.6.13 טענה ב"כ התובעת כי "אינני יכולה לומר בשלב זה" מהו סכום החוב לפי הנהלת החשבונות של התובעת שכן "מדובר בהתחשבנות מאד מורכבת" (עמ'