--- סוף עמוד 38 ---
75.4. בהיעדר אפשרות לקבל את גרסת התובעת בכל הנוגע להתחשבנות, לא מצאתי כל סיבה שלא לקבל את גרסת הנתבעת, כמתבססת על כרטסת הנהלת החשבונות אשר הוצגה באמצעות מנהל הנתבעת. לפיכך, אני מקבל את טענת הנתבעת וקובע כי יתרת חוב התובעת בתום ההתחשבנות, לפי כרטסות הנהלת החשבנות ולפני בירור הטענות הנוספות, עומדת על 740,134.33 ₪.
- לטענת הנתבעת, בבדיקת ההתחשבנות אותה ערכה בתום ההתקשרות, התברר לה שחויבה על ידי התובעת בתשלום סך של 400,123 ₪ בגין "מימושים" להם לא הסכימה, שלכן יש לחייב התובעת בהשבת סכום זה.
76.1. לפי גרסת הנתבעת, בבדיקה אשר ערכה בדיעבד, התברר לה שבמהלך תקופת ההסכם היא חויבה ושילמה לתובעת סך כולל של 400,123 ₪ בגין "מימושים" שלא אושרו על ידי הנתבעת. כיוון שתנאי מוקדם והכרחי לכל חיוב הינו אישור מראש של הנתבעת, טוענת הנתבעת שיש לחייב את התובעת בהשבת סכום זה. גרסת התובעת בתביעה שכנגד דבקה בגרסה שנבחנה במסגרת התביעה העיקרית, כאשר לשיטת התובעת כל החיובים בהם חויבה הנתבעת היו כדין ועל בסיס הסכמה מראש, ודווקא הנתבעת נותרה בחוב גדול בשל "מימושים" בהם לא חויבה בשוגג – טענה שכבר נדונה ונדחתה.
76.2. בירור טענת הנתבעת שונה מהאופן בו התבררה טענת התובעת בעניין "המימושים". כאשר הנתבעת היא שעותרת לחיוב התובעת בתשלום, על הנתבעת הנטל להוכיח את טענתה. עליה הנטל להסביר ולהראות לאילו "מימושים" הסכימה וחויבה בדין, ולאילו "מימושים" לא הסכימה וחויבה שלא כדין.
עיון בראיות אשר הציגה הנתבעת מלמד כי טענותיה מתבססות בלעדית על עדותו של ג'ואד, לחיובים בגין "מימושים" שלא אושרו. כך גם מצורפת לתצהירו של ג'ואד (נספח 15) טבלה מסכמת בה סכומי חיוב שונים החל מחדש מאי 2010 ועד יולי 2012 (כאשר השורה בגין יולי 2012 מחוקה) והסכום הכולל של אותה טבלה הינו 400,123 ₪. כך, לדוגמא, מהטבלה שמציגה הנתבעת עולה כי בגין מבצעים שנערכו בין מאי ליולי 2010 היא חויבה בסך 47,510 ₪ ובגין מבצעים שנערכו ביוני 2010 היא חויבה בסך של 84,410 ₪.
מצב זה מעורר סימני שאלה. לא ברור כיצד זה נשאה הנתבעת, ושוב – לשיטתה, בתשלומים בסכומים כה גבוהים בלא מחאה מצידה בזמן אמת. בלא תהיה או בלא בדיקה. לפי המנגנון אשר נקבע בהסכם (סעיף 5.4) "בסוף כל שנה תיערך בין הצדדים התחשבנות באשר לכל התשלומים שעל צד א' לשלם לגורי". לא ברור כיצד לא זוהו חיובים כאלו לפי המנגנון שנקבע בהסכם.