76.3. זאת ועוד, מהמסמכים שמציגה הנתבעת (נספח 13 לתצהיר ג'ואד) מתברר שהייתה הסכמה על מבצעים בשיטת "המימושים" לכל אורך תקופת ההסכם. למשל, סוכם על מבצעי "מימושים" שיערכו בחדש מאי 2010. במסמך שצורף לתצהיר ג'ואד (עמ' 47) נכתב כך תחת רובריקת "מימוש": "סה"כ חיוב חדש מאי – 75,350" ובהמשך אותו מסמך: "סה"כ חיוב חודש מאי 55,411".
ועוד דוגמא להסכמה למבצעים בשיטת "המימושים". ביחס לחדש יוני 2010 מצוין במסמכים שמציגה הנתבעת (עמ' 50 בנספחים לתצהיר ג'ואד) כך: "סה"כ חיוב חודש יוני 100,165",
--- סוף עמוד 39 ---
וזאת כאשר בטבלה שמייצגת את "החיוב ביתר" נטען לחיוב בסך של 84,410 ₪ ביחס ליוני 2010.
כאשר טוענת הנתבעת כי אמנם סוכם על מבצעי "מימושים" לחדש ספציפי, ברם החיוב בו חויבה היה גבוה יותר, שומה היה עליה להציג פירוט מלא של התנהלות המבצע שסוכם לעומת החיוב בפועל. כך מדי חדש בחדשו; ביחס לכל מוצר מהמוצרים נשוא ההסכם; וביחס לכל לקוח מלקוחות התובעת. כלל לא בטוח שמעשית ניתן לערוך כאלו בדיקות מורכבות בדיעבד. זו זו הסיבה להסכמה הבסיסית לעריכת התחשבנות סדירה ותקופתית. ברי הדבר שפירוט שכזה אין במוצגי הנתבעת.
76.4. קושי נוסף בטיעוני הנתבעת טמון בסתירות בתחשיבים שהוצגו על ידה. בתצהירו של ג'ואד נטען תחילה כי היקף המכירות הכולל של מוצרי הנתבעת לתובעת עמד על 7,238,723.08 ₪ (סעיף 120 בתצהיר ג'ואד). בהמשך אותו תצהיר נטען כי סך המכירות עמד על 7,826,257.51 ₪. ובמהלך החקירה הנגדית (עמ' 121 – 122 בפרוט') הוצע לג'ואד כי סיכום הסכומים בכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת (נספח 10 לתצהיר ג'ואד) בכלל מביא לסך הכנסות כולל של 9,953,546 ₪ (כולל מע"מ).
76.5. אם כך, הנתבעת איננה מסבירה מדוע לא ערכה את ההתחשבנות בזמן אמת; הנתבעת איננה מביאה פירוט שיאפשר לבדוק ולהפריד בין חיובים על מבצעים שאושרו לכאלו שלא אושרו; ואף המספרים שמציגה הנתבעת אינם עקביים. במצב זה, בבחינת מאזן ההסתברות, אין כל אפשרות לקבוע כי הנתבעת הוכיחה במידה מספקת את הטענה לחיוב ביתר בגין "מימושים" והטענה – נדחית.
- עוד טוענת הנתבעת במסגרת התביעה שכנגד כי בדיקה שנעשתה בדיעבד, לימדה על חיוב ביתר שחייבה אותה התובעת בסך של 361,952 ₪, נוכח הימנעות התובעת מהפחתת עמלתה מהמוצרים ששווקו במסגרת "המימושים".
77.1. לפי גרסת הנתבעת, במהלך כל תקופת ההתקשרות עם התובעת נהגה התובעת לחייב את הנתבעת בגין המוצרים שרכשה, ובד בבד גם לגרוע מהחיוב את המוצרים ששווקו במסגרת "מימושים" (כמפורט בתצהיר המשלים של ג'ואד בגין התביעה שכנגד). בתחשיב שכזה, טוענת הנתבעת, זכאית הייתה התובעת לגזור את העמלה המגיעה לה בשיעור 27% רק מההפרש בין שווי המוצרים שנרכשו לשווי המוצרים ששווקו בגין "מימושים". בפועל, כך לשיטת הנתבעת, גזרה התובעת את עמלתה מסכום החיוב שלפני הפחתת שווי "המימושים" ובכך למעשה גבתה עמלה גם על מוצרים ששווקו במסגרת "המימושים".