ת: את אר ג'י אם שיתפנו רק בסוף התקופה, אנחנו, נעשתה טעות בהסכם עם אר ג'י אם בשני מקומות מרכזיים. אחד, מי שעשה את ההתחשבנות לא היה מודע שהוא יכול לחייב את אר ג'י אם על מימושים, כי אני רוצה להגיד, יש הסכמים שונים, רוב ההסכמים הם יותר פשוטים לטובתנו, זה אומר שאני ממש לוקח את הכסף שקיבלתי מהספק, מוריד את העמלה, אם הוא חייב אותי על החנות החדשה, אז אני מקזז לספק גם את החנות החדשה אוטומטית בתוך התהליך, עם אר ג'י אם זה לא היה ככה, וחייבנו את זה רק בסיום ההסכם.
ש: מה שאדוני אומר שמעולם לאורך כל שנות ההתקשרות...
ת: לא חייבנו אותם.
ש: לא שלא חייבתם, לא ביקשתם רשות לחייב, ולא ביקשתם הסכמה לחייב ובכלל לא העליתם את הנושא מול אר ג'י אם, נכון?
ת: נכון.
התברר איפה, שבכל תקופת ההתקשרות בין הצדדים, כל אותה תקופה שבמהלכה, כך טוענת התובעת, חויבה התובעת לשלם לרשתות השיווק עבור "פתיחת חנויות", לא פנתה התובעת בעניין זה לנתבעת, לא בקשה את הסכמתה לחיוב ולא בקשה שישולם לה החיוב. עוד התברר, שהתנהלות זו איננה מתיישבת עם אופן פעילותה הרגיל של התובעת מול הספקים השונים עמם היא עובדת, שכן בנהליה השוטפים מעבירה התובעת חיובים לספקים מייד לאחר שחויבה על ידי הלקוח (עדות יצחק כהן בעמ' 79; ש' 7 בפרוט' מיום 7.9.15).
- מצב עובדתי זה, מצב בו דרישת התשלום לא הועברה בזמן אמת אלא רק בדיעבד, מקשה על קבלת עמדת התובעת.
ראשית, לשון סעיף 5.3 בהסכם איננה כוללת כל הסמכה לתובעת לחיוב הנתבעת בתשלום עבור "פתיחת חנויות" בסכום כלשהו, שלגביו לא תהא לנתבעת כל זכות לכפור או להתייחס. לשון ההסכם, באותו סעיף 5.3, קובעת רק את העיקרון לפיו עמלת התובעת איננה כוללת "תשלום פתיחת חנויות", אך לא קובעת שהתובעת "תודיע" לנתבעת באיזה סכום היא חייבת. כך, לשון ההסכם איננה תומכת בגרסת התובעת.
שנית, עיון בהסכם כולו מלמד על הסדר שלפיו דווקא הנתבעת שולטת במחירי המוצרים, ומכאן שגם בתמורה המתקבלת בגינם. כך, למשל, קובע ההסכם (סעיף 5.1) כי הנתבעת לבדה רשאית לשנות את מחירי המוצרים ללקוחות. וכך גם קובע ההסכם ביחס למבצעים (סעיף 6 בהסכם):
--- סוף עמוד 8 ---
צד א', תהא רשאית לקבוע, על חשבונה, מחיר מיוחד לצורך מבצעים או הנחות. צד א' יתאם כל הנחה או מבצע עם גורי. להוציא המחיר הקמעונאי והמחיר למבצעים והנחות, יקבעו יתר תנאי מכירת המוצרים על ידי גורי, על פי שיקול דעתו הבלעדי.