לעניין טענת הנתבעת בדבר אי הכרת הנהלים הוסיפה התובעת, כי טענה זו עלתה לראשונה במסגרת התביעה הנדונה. קודם לכן בעת המגעים שנוהלו עימה קודם להגשת התביעה, לא העלתה היא טענה זו, כפי שאף עולה ממכתבה מיום 21.11.2004 (ת/2).
- התובעת הוסיפה וטענה, כי שתי טענות ההגנה של הנתבעת הופרכו. טענתה הראשונה הייתה, כי לא קיבלה את הנוהל הנדון ולא ידעה על ההוראה האוסרת קבלת המחאות בסכומים גבוהים. טענתה השנייה הייתה, שפעלה בהתאם לנורמה המקובלת שלפיה פעלה במשך כל תקופת ההתקשרות וכי כך אף פעלו סוכני דואר אחרים. שתי טענות אלו, לטענת הנתבעת, הופרכו.
לעניין אי ידיעת הנוהל טענה התובעת, כי הוכח שהנוהל הופץ אל כל סוכנויות הדואר ולכן אין זה סביר שדווקא הנתבעת לא קיבלה נוהל זה או שדווקא נוהל זה נעלם מעיניה. כן הפנתה התובעת לכך שהסוכן לוי, שהעיד מטעם הנתבעת, העיד שידע על הנוהל ועל תוכנו. בנוסף לכך, הנתבעת ידעה על המגבלות החמורות שישנן לעניין קבלת המחאות ואף התחייבה בתצהירה שלא לחרוג מהנהלים. בכל מקרה, הנתבעת בוודאי ידעה כי ישנה הגבלה על קבלת המחאות כנגד מלאי בסכום העולה על 1,200 ₪. התובעת אף הצביעה על שינויים בגרסת הנתבעת בכל הקשור בלימוד הנושא במסגרת הקורס ובעניין הכרת הנוהל. עם זאת, בסופו של דבר, ולאחר שטענה שבתחילה כלל לא קיבלה נהלים, אישרה שישנן מגבלות חמורות בעניין קבלת המחאות. באשר למכירת כרטיסי החיוג, אף הוכח כי לנתבעת היה מניע לקבל את ההמחאות בסכומים הגדולים, שכן כפי שעלה מעדותה ומעדותו של לוי שהעיד מטעמה, מכירת כרטיסי החיוג מהווים מקור פרנסה עיקרי להגדלת רווחי הסוכנים.
לעניין טענת הנתבעת כי סוכני הדואר וכך גם היא נהגו בהתאם לנורמה השונה מהוראות הנהלים, טענה התובעת כי נורמה זו לא הוכחה, בעוד שהנטל להוכחת קיומה מוטל על הנתבעת הטוענת לנוהג השונה מן הנהלים. הנתבעת לא הוכיחה כי נוסף להמחאות הנדונות היו מקרים נוספים שבהם קיבלה הנתבעת המחאות שבאמצעותן שולמה התמורה עבור מוצרי דואר בסכומים של עשרות אלפי שקלים. באשר לעדותה של מרגרט שוורץ טענה הנתבעת, כי רק אחת ההמחאות שצילומה צורף לתצהירה הוצאה לאחר מועד הוצאת הנוהל. מכל מקום, לטענת הנתבעת, אף לא ברור מהי הנורמה שעליה הסתמכה הנתבעת, וזאת לנוכח סתירות לכאורה, בין דברי העדים באשר לאותה נורמה. ככל שהנורמה מתייחסת לקבלת המחאה בסך של עד 10,000 ₪, הרי שבנסיבות הקבועות בנוהל ואם