פרשנות תכליתית של ההסכם מובילה בהכרח למסקנה, כי יש לקרוא את הוראת סעיף 18(א) בשים לב למכלול הוראות ההסכם, ובהן גם ההוראה המטילה על הסוכן אחריות במקום שבו הוא התרשל
--- סוף עמוד 22 ---
בקיום הסכם הסוכנות. כך גם יש לקרוא הוראה זו לאור החובה הכללית לקיים את החוזה בתום לב ובדרך מקובלת ולאור חובת האמון שחב הסוכן כלפי הדואר.
כך גם יש להבין את הוראת סעיף 18(ב), שממנה משום מה בחרה התובעת להתעלם. הוראה זו אכן קובעת, כי במקום שבו המחאה לא כובדה, תנכה התובעת מהתשלומים המגיעים לסוכן סך של 12.80 ₪ בלבד בגין כל המחאה שלא תכובד. הוראה זו, כך נראה, תקפה למקום שבו נפלה תקלה כלשהי חרף מילוי הוראות ההסכם. אולם במקום של הפרת הוראות ההסכם, הפרת חובת תום הלב והפרת חובת הזהירות המתחייבת מכוח הדין הכללי וגם מכוח ההסכם, כי אז תחול ההוראה הכללית הקבועה בסעיף 16. הוראה זו קבעה כאמור, את חובתו הכללית של סוכן הדואר לפצות את הדואר בגין כל נזק שהוא אחראי לגרימתו.
- בשים לב להוראות אלו ולחובות ההדדיות החלות על התובעת מצד אחד ועל הנתבעת מן הצד השני, נבחן את העובדות ואת שאלת אחריותה של כל אחת מהן לנזק שנגרם.
הכרעה במחלוקות העובדתיות
- המחלוקות העובדתיות הן בעיקרן, כאמור לעיל, בשלושה עניינים אלו: שאלת ידיעת הנוהל; שאלת קיומה של נורמת התנהגות העומדת בסתירה לנוהל; התנהלות התובעת בעניין בקרת עבודת הנתבעת ואזהרתה בעניין ההמחאות הנדונות.
- ידיעת הנתבעת על אודות הנוהל המגביל את סכומי ההמחאות – חלק נכבד מראיות הצדדים ומהחקירות הנגדיות של המצהירים הוקדש לשאלה אם הנתבעת ידעה, או הייתה צריכה לדעת, על דבר קיומו של הנוהל, אם לאו. לאחר בחינת כל אלו, הגעתי לכלל מסקנה כי אין צורך לבחון בזכוכית מגדלת את דברי העדים לעניין זה ואת ראיות הצדדים, כפי שניסו וביקשו הם לעשות וזאת לאור העובדות הרלוונטיות אשר אינן שנויות במחלוקת. מעובדות אלו עולה, כי מצד אחד, הנתבעת ידעה שישנם נהלים בעניין קבלת המחאות, או למצער היה עליה לדעת שישנם נהלים מעין אלו. מצד שני, לא הוכח שהנתבעת הביאה את דבר הנוהל הנדון לידיעת הנתבעת.
באשר לעצם הידיעה כי ישנם נהלים לעניין קבלת המחאות, דומה כי לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהנתבעת ידעה שישנם נהלים מעין אלו וכי הייתה צריכה לדעת עליהם. זאת לאור העובדה שהוראת סעיף 18(א) בהסכם קובעת כי "הסוכן יקפיד שלא לקבל שיקים שקבלתם נאסרה בהוראות המנהל". עצם קיומה של הוראה זו לצד ההוראות הברורות האוסרות על הפרת הנהלים, חייבה את הנתבעת לברר ולוודא מה היו הנהלים הרלוונטיים לעניין קבלת המחאות, שזהו דבר מהותי בעבודת סוכן דואר. לכך גם ניתן לצרף את השתתפות הנתבעת בקורס הכשרה, שבו נלמד נושא זה. אולם גם בהיעדר הקורס ואפילו לא נלמד העניין במסגרתו, כטענת הנתבעת, לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהיה עליה לדעת שישנם נהלים בעניין ולפיכך היה עליה לברר מה תוכנם.