--- סוף עמוד 23 ---
עם זאת, עולה בבירור ממכלול הראיות, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שהביאה את דבר קיומו של הנוהל הנדון לידיעת הנתבעת. במקום שבו מדובר בנוהל חשוב, כפי שמייחסת לו התובעת, ובמקום שבו לא הייתה מחלוקת על כך שבכל שנה נשלחים אל סוכני הדואר מאות נהלים וחוזרים, מצופה מהתובעת שאם היא מפיצה נוהל חשוב, היא תוודא את דבר קבלתו אצל הסוכנים. כך למשל, יכולה הייתה לדרוש מהסוכנים לאשר בחתימתם או בהודעת דוא"ל, כי ראו את הנוהל, קראו אותו והבינו את תוכנו. התובעת לא הניחה כל ראיה שבכוחה להוכיח שתוכנו של הנוהל שנשלח בדואר רגיל, אכן הגיע לידיעת הנתבעת. במקום שבו נשלחים לסוכני הדואר מאות נהלים בשנה, גם קשה לצפות שסוכני הדואר יהיו בקיאים בכולם.
מכל מקום, לאור העובדה שמדובר בנוהל חשוב ומאחר שהנתבעת אמורה הייתה לדעת על קיומו, קשה לקבל את ניסיונה של הנתבעת להסתתר מאחורי אי קבלתו. אי ידיעת הנוהל או אי קבלתו בנסיבות אלו, אינו אלא בגדר עצימת עיניים. מצופה מסוכן דואר שיוודא את הנהלים הרלוונטיים לעניין כה מהותי כמו קבלת תשלומים באמצעות המחאות.
- קיומה של נורמת התנהגות בעניין קבלת המחאות השונה מתוכנו של הנוהל הנדון – גם בעניין שאלת קיומה של נורמת התנהגות הנהוגה בקרב סוכני הדואר, אשר לכאורה, עומדת בניגוד לנוהל, זכתה להיקף נרחב של ראיות ועדויות. בעקבותיהן, אף להתייחסות נרחבת מאד בסיכומי טענות הצדדים. חרף זאת, אין מחלוקת על כך שלא הובאו ראיות לכך שבפועל היה נוהג שלפיו התקבלו המחאות בסדרי גודל כמו אלו שהתקבלו במסגרת ההמחאות הנדונות. בענייננו מדובר בהיקף המחאות בסכומים בסדרי גודל של 40,000 ₪, 55,000 ₪, 73,000 ₪ ואף 90,000 ₪. אין מחלוקת שלא הובאה כל ראייה על כך שסוכני דואר קיבלו המחאות בסכומים כה גבוהים תמורת מוצרים הנמכרים בסוכנויות הדואר ובסניפיו. גם ההמחאות הבודדות שהראתה הגב' שוורץ, אין בכוחן כדי להצביע על תופעה או על נוהג, אלא לכל היותר מקרים בודדים מלקוח מוכר ואמין.
בנסיבות אלו, לצורך הדיון בלבד ומבלי לקבוע עובדות לעניין זה, ניתן להניח שאמנם הייתה נורמה מקובלת של קבלת המחאות באלפי שקלים כאמצעי לתשלום עבורי מוצרים הנמכרים בדואר. אולם כדי לטעון שנורמה זו חלה גם על המחאות בסכומים האמורים, היו דרושות ראיות שיתייחסו דווקא לסכומים כה גבוהים, ואלו לא הוגשו. לפיכך, ככל שהדברים אמורים בחמש ההמחאות האחרונות, בוודאי לא הוכח שהיה נוהג שכזה. מכיוון שכך, ממילא שגם אין רלוונטיות לכך שהתובעת לא העירה ולא ביקרה קבלת המחאות בסדר גודל שכזה.
- התנהלות התובעת בנושא הבקרה אחר עבודת הנתבעת והזהרתה מפני קבלת המחאות שלא כובדו – עניין זה, כמו קודמיו, אף הוא זכה לדיון נרחב מטעם הצדדים. ככל שהדברים אמורים בבקרה השוטפת, הרי שכדי להראות שלא הייתה בקרה שוטפת, היה על הנתבעת להראות שהייתה חריגה מנהלים. מאחר שהתובעת מנעה מהנתבעת אפשרות להוכיח זאת, בכך שאין מחלוקת שלא נשמרו הדו"חות והמאזנים של הסוכנות של הנתבעת, נניח לטובת הנתבעת ולחובת התובעת, שאכן הייתה חריגה מינימאלית בכך שהתקבלו המחאות שסכומן הוא פחות מסך של 10,000 ₪ לכל המחאה וכי התקבלו מלקוחות קבועים ומוכרים. כך גם נניח, שאמנם לא העירו לנתבעת על כך.
--- סוף עמוד 24 ---