--- סוף עמוד 9 ---
תפקידה בכנסיה (כאמור לעיל), נהגה לרכוש באופן קבוע בולים, מוצרים ושירותי דואר שונים בסניפי דואר ובסוכנויות דואר שונים בירושלים ובהם גם בסוכנות הדואר של הנתבעת, ולשלם באמצעות המחאות סכומים של אלפי שקלים. לתמיכה בטענתה, צירפה צילומי המחאות שבאמצעותן שילמה במהלך שנת 2003 עבור רכישת בולים בסך של 32,697 ₪ ובסך של 16,734 ₪ וכן צירפה אישורים על העסקאות.
עדויות אלו נועדו לתמוך בטענת הנתבעת, כי היה זה נוהג מקובל לקבל המחאות גם בסכומים גדולים, כאמצעי לתשלום התמורה עבור רכישת מוצרים שונים בסוכנויות הדואר וכי התובעת ידעה על נוהג זה, אשר בהיעדר התנגדות התגבש להסכמה ולנורמה מחייבת.
- לפי דבריהם של הנתבעת, לוי וכהן, התובעת ידעה על הנוהג הרווח בסניפי הדואר ובסוכנויות הדואר לקבל את התמורה עבור המלאי הנמכר באשנבים בהמחאות, גם כשסכומן הוא אלפי שקלים. לטענתם, התובעת ידעה על כך מאמצעי הבקרה והפיקוח הרבים שהועמדו לרשותה הכוללים את כל אלו: ראשית, מאזנים יומיים ממוחשבים שהועברו אל התובעת מידי יום ובאותה תקופה אף פעמיים ביום, שבהם השתקפו כל העסקאות ששולם עבורן בהמחאות בכל יום. ההמחאות, שוברי התשלום ותדפיסי הקופה אף צורפו אל המאזנים. שנית, מערכת בקרה ממוחשבת, שאפשרה לתובעת מעקב ובקרה על כל העסקאות המבוצעות בסניפי הדואר בזמן אמת. בתצהירי שלושת העדים נאמר שבפועל נהגו גורמי התובעת להשתמש במערכת זו גם לצורך משלוח התראות על ליקויים בתפעול הסוכנויות ואף לשלוח הודעות המתריעות על המחאות גנובות (הודעות אלו כונו "הודעות מתפרצות"). שלישית, דו"ח 601 שמתמלא מידי יום במחשבים שבסוכנויות, שגם איפשר לתובעת לדעת על מכירת מוצרים בסכומים של עשרות אלפי שקלים. רביעית, כל רכישה חריגה של המלאי, כדוגמת כרטיסי החיוג, הייתה מלווה בהזמנת הכמות החריגה של המלאי מהתובעת, אשר כתנאי לקבלתו נהגה התובעת לדרוש העתק של ההמחאה כדי לוודא את קיום ההזמנה. כך יכולה הייתה לבדוק מראש את אמינות הלקוח ואף למנוע את העיסקה (פסקה 12 בתצהירו של כהן).
- עוד נאמר בתצהיריהם של הנתבעת, כהן ולוי, כי האמצעי הפשוט למנוע ביצוע עסקאות באמצעות המחאות היה לחסום במחשבים של סוכנויות הדואר אפשרות לביצוע עסקאות באמצעות המחאות. כך לטענתם, אמנם נעשה בעניין תשלומים עבור אגרות בית המשפט, קנסות תעבורה מס רכישה וכדומה. בתצהירה של הנתבעת נאמר עוד, כי ההגבלה היחידה במערכת הממוחשבת של הסוכנות באשר לתשלום באמצעות המחאות הייתה לעניין מכירות בסכומים העולים על סך של 100,000 ₪ (שם, פסקה 8(א)). מכל אלו מסיקים שלושתם, שהתובעת הסכימה בפועל לכך שיתבצעו עסקאות בהמחאות, ואף בסכומים גבוהים, עד סך של 100,000 ₪, מאחר שאלמלא הסכימה לכך, לא הייתה מאפשרת את ביצוע הפעולות במחשב.
- באשר לנוהל הנדון (מיום 26.8.2003), האוסר על קבלת התמורה עבור מכירת פריטים בהמחאות שסכומן חורג מהקבוע בנוהל, טענת הנתבעת היא, שלא קיבלה מהתובעת כל הוראה האוסרת זאת ואף לא קיבלה את הנוהל (פסקה 4). עוד טענה, כי לקורס ההדרכה אין רלוונטיות וכך
--- סוף עמוד 10 ---