גם לנוהל, מכיוון שבעת הקורס טרם נמכרו בדואר כרטיסי חיוג, וכי "מוצרים דואריים" הנזכרים בנוהל אינם חלים על כרטיסי חיוג, מכיוון שאינם מוצרים שהדואר מייצר או קונה (כמו בולים, מעטפות, גלויות וכיוצא באלו).
בדומה, גם כהן הצהיר שלא קיבל את הנוהל ולא שמע על קיומו (פסקה 4). לעומת זאת, לוי, שגם היה סוכן דואר באותה תקופה, אמר שכן קיבל את הנוהל, אך בשל הנוהג שעל-פיו נהגו בעניין קבלת המחאות, לא ראה בו נוהל מחייב ולא הבין ממנו שאסור לקבל את התמורה עבור כרטיסי חיוג בהמחאות (פסקאות 3 ו-4).
- באשר להמחאות עצמן, הנתבעת טענה כי כל ארבעת מושכי ההמחאות הם בני משפחה אחת, שניהלו שלוש חנויות למוצרי חשמל ברחוב שבו סוכנות הדואר, וכי פעמים רבות הם רכשו בסוכנות הדואר כרטיסי חיוג בשווי של אלפי שקלים. לדבריה, הם נהגו לשלם בהמחאות, גם אם בסכומים נמוכים יותר, וכי ההמחאות שלהם תמיד כובדו. לטענת הנתבעת, התובעת אף מעולם לא העירה על כך.
עוד הוסיפה הנתבעת, כי המחאה שאינה מכובדת, חוזרת אל הלקוח לכל היותר תוך שלושה ימים מיום הפקדתה. כך גם עלה מתעודת עובד הציבור של עובד בנק ישראל, חיים דרשן וכן מתצהירו של מר מאיר מורלי, מנהל מחלקת אח"מ בסניף הראשי של בנק דיסקונט בירושלים (פסקה 10 בתצהיר התובעת; פסקה 3 בתעודת עובד הציבור; פסקה 5 בתצהירו של מורלי).
בתעודת עובד הציבור מטעם מ"מ יו"ר ועד המסלקה בבנק ישראל, מר חיים דרשן, פורטו הוראות תקנות המסלקה. תקנות אלו, כאמור שם, מהוות הסכם בין בנקים החברים במסלקת הבנקים ובהם גם בנק הדואר, לגבי סליקת ממסרים ביניהם, לרבות המחאות, הודעות זיכוי וחיוב, שטרות, שוברי גבייה וכיוצא באלו. על-פי תקנות המסלקה, על בנק נמשך החבר במסלקה, להחזיר המחאה שאינו מוכן לכבדה אל הבנק הגובה ביום העסקים הבנקאי שלאחר היום שבו הציג הבנק הגובה את ההמחאה. כל זאת בכפוף לאפשרות של עיכוב בהחזרת ממסרים אשר נקבעו בתקנות. על נוהלי העבודה של הבנקים בהתאם לתקנות המסלקה הוסיף מר מאיר מורלי בתצהירו.
לפיכך טענה הנתבעת, כי אילו הודיעה התובעת לנתבעת בזמן אמת כי ההמחאה הראשונה לא כובדה, ולכל המאוחר תוך יומיים מיום 17.6.2004, כי אז לא הייתה מקבלת המחאות נוספות מאותם לקוחות.
- הנתבעת הכחישה בתוקף את דבר קיומה של שיחה עם אמזלג ביום 27.6.2004. לטענתה, השיחה הראשונה עימו הייתה רק ביום 4.7.2004, לאחר שכבר קיבלה מהלקוחות את כל שמונה ההמחאות. אילו אמזלג היה מודיע לה עוד ביום 27.6.2004, סמוך לאחר שנודע לו על שתי ההמחאות הראשונות שלא כובדו, כי אז לא הייתה מקבלת מהלקוח את ההמחאה השלישית, בסך של 55,000 ₪ באותו יום וגם לא את שאר ההמחאות. הנתבעת אף הכחישה את האמור בתצהירו של מרדכי, שלפיו לכאורה הודתה בכך שידעה על הנוהל הנזכר.
--- סוף עמוד 11 ---
- בתצהירו של לוי הזכיר מקרה בודד שבו המחאה של לקוח לא כובדה והוא נדרש לדאוג לכיסוי ההמחאה. עם זאת לא העירו לו על עצם קבלת המחאה בסך של אלפי שקלים עבור מכירת בולים ואף לא נאסר עליו להמשיך לקבל את התמורה עבור בולים וכרטיסי חיוג באמצעות המחאות (ס' 11 לתצהירו).
ה. עיקרי טענות הצדדים