פסקי דין

סעש (י-ם) 29685-08-12 מיטל פסינג אלבז נ' יעקב פרס - חלק 5

04 יולי 2017
הדפסה

האם פוטו ניסים ידעה על הריונה של התובעת?

  1. התובעת העידה כי מסרה להאני על הריונה ביום 1.1.12 וכי ממילא ההיריון כבר ניכר באותו שלב.
  2. האני הכחיש זאת, ואנו מעדיפים את גרסתו, שכן בתצהירה התובעת טענה שרק לאחר מספר ימים ממועד תחילת עבודתה בפוטו ניסים ביום 1.1.12 פנה אליה האני והציג את עצמו כמנהל החנות החדש.
  3. עם זאת, אנו סבורים שהתובעת הוכיחה שפוטו ניסים ידעה על הריונה בעת שפיטרה אותה, מנימוקים אלה:
  4. התובעת העידה שכאשר האני נתן לה הוראות הוא הודיע ש"מעתה הדברים ישתנו ולמעשה אדרש לבצע כל מטלה שתדרש בחנות ולא כפי שהיה נהוג אצל הנתבעת 2". לאחר שיחה זו היא התבקשה לפרוק ולסדר סחורה דבר שחייב נשיאת ארגזים, והיא אמרה להאני שהיא מבקשת ממנו להתחשב במצבה ולפטור אותה מנשיאת משאות, שכן היא בהריון. האני השיב כי היא אינה פטורה מכל מטלה והוסיף כי היה עליה ליידע אותו בדבר הריונה לפני תחילת העסקתה. לטענתה, לאחר שיחה זו האני התנכל לה והטיל עליה מטלות רבות והטיח בה האשמות שווא. לאחר מספר ימים היא קיבלה הודעה על כי תישלח לקורס למספר ימים בהם ייערך שיפוץ בחנות, אך ביום ו' 20.1.11 קיבלה מסרון מהאני בו נאמר כי אינה נדרשת להגיע להכשרה והוא ישוחח עמה ביום ראשון.
  5. האני הכחיש בתצהירו את טענת התובעת כי מסרה לו על הריונה כאשר הטיל עליה מטלות של נשיאת משאות או שאמר לתובעת שהיה עליה להודיע לפני קליטתה שהיא בהריון. האני העיד שלפי ההסכם של פוטו ניסים עם קניון מלחה, היה על פוטו ניסים לבצע שיפוץ בחנות. לפני השיפוץ הוא שוחח עם העובדים שנקלטו מפוטו יקי והסביר להם שעליהם לעבור תקופת מבחן של כשבועיים להתאמתם לתפקיד שכולל מכירות של מצלמות, עדשות, מוצרי אלקטרוניקה, מצלמות וידיאו ביתיות ומקצועיות ועוד, והודגש להם שאינם מכירים תחומים אלה שכן פוטו יקי לא עסק בהם. האני הסביר לעובדים שעליהם להיות ורסטיליים ולדעת לפעול במספר תחומים, וכי מי שיוכיח את עצמו בתקופת המבחן יישלח לסניף אחר של החברה או למטה של החברה כדי לעבור הדרכה מקצועית. התובעת לא עברה את תקופת המבחן אלא הסתגרה במעבדה והתעלמה משאר העובדות שהיו בחנות ולא גילתה רצון ללמוד ולהתמקצע ביתר תחומי החנות. כמו כן, היא נהגה לצאת מהחנות לקניות בקניון ובסופר ללא רשות על חשבון שעות העבודה, והתעסקה רבות בטלפון הסלולרי שלה. האני הכחיש את טענת התובעת כי פנתה אליו בבקשה לפטור אותה מהרמת משאות כבדים, וגם יקי לא עדכן אותו שקיימת מגבלה כזו לגביה.
  6. פוטו העידה את אושרת חסן. על פי תצהירה היא עבדה אצל פוטו ניסים מספר שנים לסירוגין, וזכור לה שבחודש 1/12 היא התבקשה, באופן חד פעמי, להחליף את האני בניהול משמרת בחנות. היא עבדה באותו יום בין 9:00 ל-15:00 והתובעת ישבה כל היום במעבדה, כשגב' חסן הייתה בדלפק. התובעת לא החליפה איתה מילה, והלכה לקראת סיום המשמרת. לדבריה, לא היה ניכר עליה שהיא בהיריון.
  7. אף רוני חכם העיד על אי הצלחתה של התובעת בתקופת הניסיון ועל יציאות לא מאושרות מהחנות ועיסוק מופרז בטלפון הסלולרי.
  8. בשאלה אם התובעת הודיעה להאני שהיא בהריון כאשר הטיל עליה מטלות שונות, בית הדין מעדיף את גרסתה של התובעת על פני גרסתו של האני. בית הדין מאמין לתובעת שסברה שעליה להביא את דבר הריונה לידיעת מנהליה כדי לקבל את ההתחשבות שהיא סברה שהייתה נדרשת בשל מצבה. בית הדין התרשם מעדותה של התובעת כי באופן סובייקטיבי היא האמינה שעליה לקבל התחשבות ממנהליה ומחבריה לעבודה בכל הקשור לנשיאת ציוד. כלל לא ברור שהיה בסיס רפואי לכך, אך התרשמנו שיחסה הסובייקטיבי של התובעת להריונה היה כזה שהגיעה לה ההתחשבות האמורה, על כן היא נטתה לשתף את סביבתה בכך שהיא בהריון.
  9. לכך יש להוסיף כי עדותה של התובעת לפיה האני אמר שמעתה הדברים יתנהלו בשונה מההתנהלות שהעובדים התרגלו לה בפוטו יקי, נתמכת בעדותו של האני עצמו, שבתצהירו סיפר כיצד הודיע לעובדים שעליהם להיות מיומנים בכל תחומי הפעילות של החנות. יש בכך כדי לחזק את גרסת התובעת, שטענה שביקשה הקלה בכל הנוגע להרמת משאות לאחר שהאני הסביר ש"כולם יעשו הכל".
  10. בית הדין לא השתכנע שיש ליתן משקל לעדותה של גב' חסן בתצהירה לפיה ההריון של התובעת לא ניכר על גופה. בחקירתה הנגדית הסבירה גב' חסן שהיא התבקשה להעיד שלא ידעה שהתובעת בהיריון. אלא שתצהירה מתיימר לומר מעבר לכך – שעל גופה לא היה ניכר הריון באחד מימי ינואר 2012 שבו הן עבדו באותה משמרת. ממילא אם לפי עדותה של גב' חסן הן בילו את המשמרת באזורים נפרדים בחנות משך כל היום, הרי שאין לתת משקל לאבחנתה באשר לשאלה אם הריונה של התובעת ניכר עליה. ממילא, לא נחה דעתו של בית הדין שלגב' חסן היה יכול להיות זיכרון כה מחודד באשר לעובדות עליהן העידה בתצהירה, בשים לב לכך שעדותה נגעה למשמרת אחת בודדת שעשתה שנתיים וחצי לפני מועד מתן תצהירה.
  11. עדותו של מר חכם הייתה מבוססת בעיקרה על דברים ששמע מהאני, שכן הוא לא נכח באופן שוטף בחנות.
  12. לפיכך, אנו קובעים שהנתבעת ידעה על הריונה של התובעת בעת פיטוריה.
  13. נתייחס לטענת פוטו ניסים לפיה התובעת נהגה בחוסר תום לב בהגשת תביעה זו ללא כל התראה, מבלי שפנתה אליה בסמוך לאחר פיטוריה ודרשה לבטל את פיטוריה בשל היותה בהריון, ומבלי שפנתה לבית הדין לבקש צו מניעה. טענות אלה דינן להידחות. בהתאם לנפסק בעניין בן עטר לא הייתה מוטלת על התובעת כל חובה כזו.

 

עמוד הקודם1...45
6...11עמוד הבא