סעש (י-ם) 29685-08-12 מיטל פסינג אלבז נ' יעקב פרס

1. התובעת, גב' מיטל פסינג-אלבז, הגישה תביעה זו, בה היא טוענת כי פוטרה על ידי הנתבעים בהיותה בהיריון ללא היתר, בניגוד לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 ו"מחמת" היותה בהיריון, בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. התובעת עותרת לסעדים כספיים שונים שרובם מבוססים על טענתה בדבר פיטוריה שלא כדין כאמור.

הרקע העובדתי

2. התובעת, ילידת 1983, התקבלה לעבודה אצל הנתבעת 2, חברת פוטו יקי בע"מ (להלן: "פוטו יקי" או "החברה"), ביום 1.12.07, ועבדה אצלה בחנות לממכר מוצרי ושירותי צילום בקניון מלחה (להלן: "החנות"), עד ליום 31.12.11.
3. הנתבע 1, מר יעקב פרס (להלן: "יקי"), הינו בעל מניות ומנהל בפוטו יקי. ליקי היה שותף בבעלות ובניהול של פוטו יקי – מר שלמה אמסלם, שאף הוא החזיק במניות החברה והיה רשום בה כמנהל.
4. הנתבעת 3, חברת פוטו סטודיו ניסים בע"מ (להלן: "פוטו ניסים"), התקשרה עם פוטו יקי בהסכם מיום 4.12.11 לרכישת הפעילות והציוד של החנות מפוטו יקי, והיא העסיקה את התובעת בחנות מיום 1.1.12 עד ליום 20.1.12.
5. בעל המניות והמנהל של פוטו ניסים הינו מר רוני חכם.
6. אין חולק על כך שבתקופת עבודתה בחנות אצל פוטו יקי, התובעת החלה לימודים גבוהים וכי בתקופת לימודיה עבדה בחנות בהיקף מצומצם. מתלושי השכר של התובעת עולה כי התקופה שבה היקף עבודתה היה מצומצם יחסית הייתה בת כשנתיים, מקיץ 2009 עד קיץ 2011.
7. ביום 4.12.11 כתבה החברה לתובעת מכתב בזו הלשון:

"אל: מיטל פסינג אלבז

שלום רב,

ברצוני לעדכן אתכם בשינויים בחברתנו.

בתאריך 4.12.11 סוכם שפעילות החברה של פוטו יקי בע"מ תועבר לחברת קאמרה.

אנו תקווה כי שינוי משמעותי זה ייתן תנופה חדשה ומבורכת.

לפיכך, תופסק עבודתכם בחברת פוטו יקי בע"מ בתאריך 31/12/11, וישולם לכם התשלום המגיע לכם כחוק".

בתודה ובברכה,

פוטו יקי בע"מ".

8. התובעת הייתה בהיריון במועד מסירת מכתבה של פוטו יקי מיום 4.12.11 אליה, והייתה בהיריון ביום 31.12.11. על פי בדיקת אולטרה סאונד מיום 19.10.11, התובעת הייתה בשבוע השישי להריונה במועד הבדיקה.
9. ביום 1.1.12 נקלטה התובעת לעבודה אצל פוטו ניסים. לצורך כך היא מילאה טופס 101. מנהל החנות מטעם פוטו ניסים היה מר האני אבו חאלד (להלן: "האני"). פוטו ניסים החליטה להוציא להשתלמות את העובדים שנקלטו מפוטו יקי. ההשתלמות הייתה אמורה להתחיל ביום 22.1.12. ביום שישי, 20.1.12 שלח האני לתובעת מסרון בו כתב כי אין צורך שהתובעת תגיע להשתלמות וכי ישוחח עמה ביום ראשון. ביום ראשון, 22.1.12, התקיימה שיחה טלפונית בין האני לבין התובעת בה הודיע האני לתובעת על החלטת פוטו ניסים להפסיק את עבודת התובעת אצלה.
10. ביום 14.2.12 פנתה התובעת להאני במסרון וביקשה לקבל מכתב פיטורים ובעקבות פנייה זו המציא האני לתובעת מכתב נושא תאריך 16.1.12, אשר הוכתר "מכתב פיטורים" ואשר נאמר בו כי "עקב שינויים ארגוניים אנו מודיעים לך על הפיטורים מיום 19.1.12 ומאחלים הצלחה בהמשך דרכך".
11. התובעת פנתה לפוטו יקי בחודש 2/12 בבקשה לקבל אישור בדבר תקופת עבודתה לצורך הגשת תביעה לדמי אבטלה, ופוטו יקי המציאה לתובעת אישור בהתאם לכך.
12. ביום 8.3.12 שילמה פוטו יקי לתובעת פיצויי פיטורים בסך 7,472 ₪.
13. התובעת ילדה במז"ט ביום 21.6.12.
14. ביום 29.8.12 הגישה התובעת תביעה זו, בה עתרה לסך כולל של 139,525 ₪, הכולל שכר עד לתאריך הלידה ובגין 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, פיצוי בגין דמי לידה שהתובעת הפסידה, דמי הודעה מוקדמת, הפרשי פיצויי פיטורים, בין היתר בשל הטענה לבטלות פיטוריה וחישוב פיצויי הפיטורים לפי תקופת עבודה המסתיימת 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, הפרשי דמי הבראה בגין התקופה מיום פיטוריה עד לתום התקופה המוגנת, פדיון חופשה עד לתום התקופה המוגנת, הפרשי הפרשות לקופת גמל בגין התקופה המוגנת, פיצויים בגין פיטורים ללא שימוע ובחוסר תום לב, פיצויים בשיעור 150% מהשכר שהיה מגיע לתובעת בעד "התקופה המזכה" לפי סעיף 13א(ב)(1) לחוק עבודת נשים, פיצויים בגין עוגמת נפש ופיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
15. ביום 21.10.12 הגישה פוטו יקי בקשה לממונה על עבודת נשים להתיר את פיטורי התובעת בהיריון.
16. ביום 2.4.13 דחתה הממונה על עבודת נשים את בקשת פוטו יקי להיתר כאמור.
17. פוטו יקי ופוטו ניסים הגישו לבית דין זה ערעורים על החלטת הממונה על עבודת נשים לדחות את בקשת פוטו יקי לקבלת היתר לפיטורי התובעת. הערעורים נמחקו בהסכמה ביום 15.5.14.

המחלוקות הטעונות הכרעה

18. השאלות שעומדות להכרעתנו הן אלה:

א.       האם יקי ופוטו יקי ידעו שהתובעת בהיריון בעת פיטוריה?

ב.       האם פיטוריה של התובעת על ידי פוטו ניסים היו טעונים היתר לפי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים? לעניין זה המחלוקת היא האם עבודתה של התובעת בפוטו ניסים הייתה "באותו מקום עבודה" בו עבדה בפוטו יקי, שכן החובה לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון חלה לגבי עובדת "אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות".

ג.        האם פוטו ניסים ידעה על הריונה של התובעת בעת שפיטרה אותה?

ד.       בהתאם להכרעות דלעיל – האם פיטורי התובעת על ידי פוטו יקי ועל ידי פוטו ניסים היו בניגוד לסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים?

ה.       האם פיטוריה של התובעת על ידי פוטו יקי ועל ידי פוטו ניסים היו "מחמת" הריונה, בניגוד לסעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה?

ו.        האם קמה עילה לחיובו האישי של יקי בסכום שבו תחוייב פוטו יקי?

העדים

19. התובעת העידה לעצמה.
20. מטעם יקי ופוטו יקי העידו יקי ומר שלמה אמסלם.
21. מטעם פוטו ניסים העידו רוני חכם, האני וגב' אושרת חסן.

האם יקי ופוטו יקי ידעו על היריונה של התובעת בעת שהתובעת פוטרה

22. במחלוקת בין התובעת לבין יקי ופוטו יקי בשאלה האם יקי ידע שהתובעת בהיריון במועד מסירת מכתב הפיטורים – 4.12.11 ובמועד פיטוריה – 31.12.11, אנו מעדיפים את גרסת התובעת, ולהלן נימוקינו:
23. תחילה נציין שאי ידיעת המעסיק אודות הריונה של העובדת אינה רלוונטית לעצם הצורך בהיתר (עע 285/09 פרופ' אריאל בן עטר שירות רפואית שיניים והשקעות בע"מ – עדה פלדמן (מיום 28.12.10) להלן: עניין בן עטר). עם זאת, כאשר בית הדין נדרש לקבוע את התוצאות של הפיטורים ללא היתר, ולהפעיל את שיקול דעתו בפסיקת סעדים לפי סעיף 13א לחוק, שאלת ידיעת המעסיק אודות ההריון במועד הפיטורים היא רלוונטית.
24. בטרם ננמק את הכרעתנו נדגיש שאיננו מסתמכים כלל על קביעות הממונה על עבודת נשים בהכרעתנו, שכן קביעת הממונה אינה בגדר ראיה בהליך זה. אף איננו מסתמכים על עדויות שהוגשו לממונה, אלא ככל שהן הוגשו כדין כראיות בהליך זה.
25. יתר על כן, בהליך לפני הממונה, פוטו יקי נשאה בנטל לשכנע את הממונה שפיטורי התובעת לא היו קשורים להיריון, וכן בנטל להוכיח שיקי לא ידע על ההיריון (עובדה שהייתה מקימה לממונה סמכות ליתן את ההיתר הרטרואקטיבי שהתבקש לפי סעיף 9ב(1) לחוק עבודת נשים). ואילו בהליך שלפנינו, נטל ההוכחה בדבר ידיעת יקי אודות הריונה של התובעת, רובץ עליה.
26. אנו סבורים שהתובעת הרימה את הנטל המוטל עליה, כמפורט להלן:
27. בכתב התביעה טענה התובעת כי "התובעת הרתה בחודש ספטמבר 2011... ודבר הריונה של התובעת נודע לנתבעים כולם במישרין ובעקיפין". בתגובה לכך, הכחישו יקי ופוטו יקי בכתבי הגנתם כי ידעו על הריונה של התובעת לפני שתביעתה הומצאה להם, וטענו כי התובעת מעולם לא מסרה להם כי היא בהריון. באשר לטענת התובעת כי נודע לנתבעים על הריונה "בעקיפין", טענו יקי ופוטו יקי כי "התובעת מעולם לא אמרה לנתבעת כי היא בהיריון שכן אם זו הייתה מודיעה היא הייתה מציינת בזאת במפורש בכתב התביעה אך תחת זאת העדיפה לטעון בצורה סתמית וכוללנית כי לנתבעים נודע במישרין ו/או בעקיפין".
28. מן האמור עולה כי התובעת לא פירטה בכתב תביעתה את האופן שבו לטענתה נודע ליקי ולפוטו יקי על הריונה. לו הודו יקי ופוטו יקי בטענת התובעת, הרי שהיעדר הפירוט האמור לא היה מעלה או מוריד. אלא שהם הכחישו זאת ואף טענו כנגד היעדר הפירוט בכתב התביעה של אופן הבאת מידע זה לידיעתם לפי גרסת התובעת.
29. בסעיף 17 לתצהירה טענה התובעת כי "מיד עם היוודע ההיריון הודעתי על כך הן למר יקי וליתר חבריי בעבודה ומשנתמלאתי שמחה ואושר לאחר תקופה כה ארוכה בה יחלתי להריוני זה".
30. כאמור לעיל, לתובעת נודע על הריונה בבדיקת אולטרה סאונד שביצעה ביום 19.10.11. בחקירתה הנגדית, התובעת סיפרה שיומיים לאחר מכן, היא הודיעה ליקי על כך. כך העידה התובעת (פרוטוקול 9.2.15, עמ' 37):

"ש. מתי בתשע עשרה לעשירי שאת כבר עושה את הבדיקה אומרת ליקי בשמחה ובגיל אני בהיריון? אמרת בתשע עשרה.

ת. אני לא אמרתי שבתשע עשרה, אמרתי שבאתי בחודש אוקטובר.

ש. מתי באוקטובר?

ת. אני לא זוכרת תאריך את התאריך הספציפי אבל זה היה בחודש אוקטובר.

כ.ה. גולדברג: איך גברתי זוכרת שזה היה בחודש אוקטובר?

ת. כי אני זוכרת שזה היה ישר אחרי חופשת איזה חג היה אז, סוכות, אני חושבת שזה היה חופש סוכות לא עבדתי בחופש סוכות מיד בתום חופשת סוכות זה היה במהלך חופשת חג סוכות, זה אני זוכרת זה היה ביום שישי אני אפילו זוכרת את היום של האולטרא סאונד או יום רביעי".

ש. הבנתי.

ת. ולאחר חופשת סוכות שחזרתי לעבוד סיפרתי לו כי אני גם לא יכלתי להסתיר את זה גם בגלל התפקיד שלי שאני צריכה להרים קסטות ואני לא יכולה לקחת את הסיכון ולו הקטן ביותר לסכן את ההריון ושוב גם מאוד שמחתי, ניסינו ממש שנה להיכנס להריון, לא הסתרתי את זה מאף אחד....".

31. עיון בלוח השנה לשנת 2011 מלמד שיום 19.10.11 חל ביום ד', בהושענא רבה. ביום 20.10.11 חל חג שמיני עצרת וביום 21.10.11, שהיה יום שישי, חל אסרו חג. נתונים אלה מתיישבים עם עדותה של התובעת ומחזקים אותה. הם מתיישבים עם האמור בתצהירה לפיו הודיעה ליקי וליתר חבריה מיד לאחר גילוי דבר הריונה.
32. הנתבעים טוענים כי מדובר בעדות כבושה שאין ליתן לה משקל, שכן התובעת לא פרטה טענות אלה בכתב התביעה ובתצהירה.
33. אכן מוטב היה לו הייתה התובעת מתארת בתצהירה ביתר פירוט את הנסיבות שבהן סיפרה ליקי על הריונה, ואולם בית הדין מאמין לעדות התובעת שצוטטה לעיל, שעשתה רושם מהימן ונתמכה בנתוני לוח השנה. בית הדין התרשם כי העדות שנתנה התובעת שניתנה במענה לשאלת בית הדין הייתה ספונטנית ולא מתוכננת או מניפולטיבית.
34. נציין כי ישיבת ההוכחות בה נשמעה עדות התובעת התקיימה ביום 9.2.15. הישיבה שלאחריה, בה העידו עדי הנתבעים, התקיימה ביום 12.7.15. בית הדין לא התבקש לאשר הגשת ראיות הזמה כלשהן, למשל, לגבי טענת התובעת כי הייתה בחופשה בסוכות וחזרה לעבוד באסרו חג.
35. הנתבעים טוענים כי יש לזקוף לחובתה של התובעת אי הבאת עדים רלוונטיים לתמיכה בגרסתה. כך, התובעת לא הזמינה את העובדות שהעידו בהליך לפני הממונה על עבודת נשים.
36. אף בעניין זה, ייתכן כי מוטב היה, מבחינת היערכותה של התובעת לעשות את המירב להוכחת תביעתה, לחזק את גרסתה בעדויות תומכות. התובעת הסבירה בעדותה (עמ' 19) כי היא כבר לא בקשר עם העובדות שעבדו איתה ולא חברה שלהן והיא ביקשה שלא להביך אותן על ידי הזמנתן לעדות. כמו כן הסבירה שחשבה שעדותן בפני הממונה על עבודת נשים קיימת (עמ' 18). בית הדין מניח שבא כוחה של התובעת הבין כי שיקול אחרון זה אינו מצדיק אי הזמנת העובדות לעדות, ואולם נראה כי התובעת קיבלה החלטה להעדיף שלא להטריד את העובדות בהזמנתן לעדות תוך מודעות לסיכון המשפטי הכרוך בהחלטה. הסבר זה מניח את דעתו של בית הדין ומכל מקום בית הדין אינו סבור שאי הזמנת העובדות פועלת לחובת גרסת התובעת, אלא משמעותה היא שגרסתה לא חוזקה בעדויות שייתכן שהיו מחזקות אותה. בנסיבות העניין, בית הדין אינו רואה להניח שלו העדות היו מעידות היו מחזקות דווקא את גרסתם של יקי ופוטו יקי.
37. כמו כן, מוטב היה אילו ב"כ התובעת היה מעמת את יקי באופן ישיר עם גרסתה של התובעת כפי שפורטה בחקירתה הנגדית, כאמור לעיל. ואולם, בית הדין מאמין לתובעת למרות הקשיים בניהול ההליך על ידה.
38. כך, בית הדין מאמין לעדות התובעת בתצהירה לפיה כאשר יקי מסר לה ביום 4.12.11 את מכתב הפיטורים, הוא מסר לתובעת ששוחח עם פוטו ניסים והסדיר את המשך העסקתה אצלה ועל כן מדובר באקט פרוצדוראלי שלא יפגע בזכויותיה, וכי עדכן את פוטו ניסים כי היא בהריון. התובעת חזרה על דברים אלה בחקירתה הנגדית.
39. יקי הכחיש בתצהירו את טענת התובעת כי אי פעם הודיעה לו על הריונה, אך הוא לא התייחס לטענת התובעת כי במעמד מסירת מכתב הפיטורים הוא מסר לה שהסדיר את העסקתה אצל פוטו ניסים.
40. תמיכה לגרסת התובעת בעניין זה ניתן למצוא דווקא בעדותו של העד מטעם יקי ופוטו יקי, מר שלמה אמסלם, שהעיד (בתצהירו ובחקירתו הנגדית) שיקי הציע לכל העובדים לעבור לעבוד בפוטו ניסים. בעדותו הוסיף מר אמסלם שאף הוא קיבל הצעה כזו מיקי.
41. כאשר עדותו של מר אמסלם הוצגה ליקי בחקירתו הנגדית, והוא נשאל אם זכור לו שהוא שוחח עם העובדים בעניין המשך העסקתם בפוטו ניסים, הוא טען שלא זכור לו שהוא שוחח עמם על הנושא (פרוטוקול 12.7.15, עמ' 28). ואולם, אנו מעדיפים את גרסתה של התובעת, אשר נתמכת בעדותו של מר אמסלם.
42. גרסת התובעת אף נתמכת בעדותו של מר רוני חכם, שהעיד בתצהירו שהתייעץ עם יקי בקשר לכל אחד מעובדיה של פוטו יקי, ושאלת התאמתם להמשיך לעבוד בחנות לאחר הרכישה. לפיכך, בית הדין מאמין לעדות התובעת לפיה במעמד מסירת מכתב הפיטורים יקי ניסה להרגיע את חששות התובעת להמשך העסקתה על רקע הריונה.
43. הנתבעים מפנים להסכם הרכישה בין פוטו יקי לבין פוטו ניסים מיום 4.12.11 אשר מהותו היא מכירת הפעילות והציוד של החנות, ולהוראות בהסכם המבהירות שהרוכש אינו מקבל עליו התחייבויות כלשהן של פוטו יקי. יקי הדגיש את התחייבות פוטו יקי לשלם לעובדיה המפוטרים של פוטו יקי את זכויותיהם עקב הפסקת עבודתם. מר רוני חכם הדגיש בעדותו כי הוא לא התחייב לקבל לעבודה בחנות את העובדים של פוטו יקי שעבדו בה.
44. עם זאת, אין מחלוקת שהאפשרות שעובדים שהועסקו בחנות על ידי פוטו יקי, יתקבלו לעבודה אצל פוטו ניסים, נדונה. פוטו ניסים טענה עוד בכתב הגנתה שידוע לה שפוטו יקי הודיעה לעובדיה שמי מהם שירצה להתקבל לעבודה אצל פוטו ניסים יקבל הזדמנות להוכיח את עצמו במסגרת הכשרות שתערוך פוטו ניסים.
45. ואכן בהתאם לעדותו של מר חכם, הוא הבהיר בפגישה עם העובדים שפוטו ניסים ניאות לבחון אפשרות קבלת עובדים שעבדו בחנות אצל פוטו יקי, ומי מהם שיימצא מתאים יוכל להתקבל לקורס הכשרה שפוטו ניסים תקיים. מר חכם העיד בתצהירו כי קיבל מיקי המלצות על העובדים השונים. אף אין מחלוקת שבנוסף לתובעת, פוטו ניסים העסיקה מספר עובדים נוספים שהועסקו בחנות על ידי פוטו יקי (רועי, גנאדי, מורן ואולגה).
46. גם עובדות אלו תומכות לדעתנו בגרסת התובעת לפיה יקי ניסה להרגיע את התובעת במעמד מסירת מכתב הפיטורים ומסר לה ששוחח עם הרוכש על המשך העסקתה של התובעת אצלו.
47. סיכומו של דבר: בית הדין מעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת יקי בשאלה האם התובעת הודיעה ליקי על הריונה והאם יקי ידע על ההריון במועד פיטוריה של התובעת על ידי פוטו יקי.