האם החנות אצל פוטו ניסים היא אותו "מקום עבודה" בו עבדה התובעת בפוטו יקי?
- כאמור, התובעת טוענת כי פוטרה על ידי פוטו ניסים ללא היתר לפיטוריה בניגוד לחוק עבודת נשים, ופוטו ניסים טוענת כי החוק אינו חל עליה מאחר שהתובעת עבדה אצלה פחות מששה חודשים. התובעת מצדה משיבה כי מדובר באותו "מקום עבודה", ופוטו ניסים חולקת על כך.
- התובעת טענה כי העבודה שביצעה אצל פוטו ניסים הייתה זהה לעבודה שביצעה בפוטו יקי.
- מר חכם העיד כי אופי הפעילות וסגנון העבודה של פוטו ניסים שונים מאלה של פוטו יקי, וכי כאשר ביקר בחנות העובדים שהועסקו בעבר בפוטו יקי אמרו לו, ללא יוצא מן הכלל כי "זה לא אותו העסק". מר חכם העיד בנוסף כי פוטו ניסים נוסדה עוד בשנת ה-50 וחולשת על קבוצת חברות בתחום הצילום המחזיקה ב-30% מנתח שוק המצלמות. היא מנהלת רשת חנויות קאמרה ואת אתר האינטרנט camera. co.il ומשמשת יבואן בלעדי של מוצרים של יצרניות מובילות בעולם בתחום הצילום. זאת, בעוד שפוטו יקי עסקה בעיקר במוצרי פוטו ושירותי צילום, הדפסת תמונות ומכירת מסגרות לתמונות, תחום המהווה כ-3%-4% מהפעילות של פוטו ניסים.
- מר חכם הוסיף וטען שכל עובדי פוטו יקי, ובכלל זה התובעת, קיבלו הסבר לפיו הם מפוטרים על ידי פוטו יקי ומקבלים ממנה פיצויי פיטורים וגמר חשבון, ומתקבלים כעובדים חדשים בפוטו ניסים לתקופת ניסיון.
- השאלה הפרשנית שיש להידרש לה בהקשר זה הינה מהו "מקום עבודה" לעניין סעיף 9 לחוק עבודת נשים? האם די בכך שהעובדת ממשיכה לעבוד באותו מקום פיזי ובאותו תחום כללי כדי להפוך את המשך העבודה לעבודה "באותו מקום עבודה"? האם שינוי במהות העסק, בגודלו, בהיקף מוצריו ופעילותו, בתחומים שהוא עוסק בהם, מביא לכך שאין המדובר באותו "מקום עבודה" אף אם הוא מופעל באותו המקום הפיזי והוא פועל באותו תחום כללי?
- בית הדין סבור שאין צורך להעמיק בשאלות אלו בענייננו, וכי עובדות המקרה בענייננו תומכות במסקנה שעבודתה בפוטו ניסים הייתה באותו "מקום עבודה" שבו עבדה אצל פוטו יקי. הנימוקים לכך מבוססים על הרציונל שביסוד הוראות החקיקה הקובעות זיקה של עובד למקום עבודתו. מקובל עלינו שיש לזיקה זו היבט פיזי והיבט תוכני, הקשור למהות העסק. בחינת שני היבטים אלה על רקע עובדות המקרה, מביאות למסקנה כי מדובר באותו "מקום עבודה".
- באשר להיבט הפיזי – אין מחלוקת כי מדובר באותו מקום פיזי.
- באשר להביט התוכני – הרי שעל פי הסכם הרכישה, פוטו ניסים רכשה את פעילות העסק. בהתאם לכך, העסק של פוטו ניסים כלל את הפעילות של העסק של פוטו יקי. העובדה שהוא כלל תחומי פעילות נוספים ושיווק מוצרים נוספים, אינה גורעת מכך שפעילותה של פוטו יקי נרכשה על ידי פוטו ניסים.
- בהתאם לכך, הן בהיבט הפיזי והן בהיבט התוכני, עבודתה של התובעת בפוטו ניסים הייתה באותו "מקום עבודה" שבו עבדה ב"פוטו יקי".
- בהתאם לכך, בית הדין קובע כי אף פוטו ניסים פיטרה את התובעת ללא היתר בניגוד לסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים.
האם פוטו ניסים ידעה על הריונה של התובעת?
- התובעת העידה כי מסרה להאני על הריונה ביום 1.1.12 וכי ממילא ההיריון כבר ניכר באותו שלב.
- האני הכחיש זאת, ואנו מעדיפים את גרסתו, שכן בתצהירה התובעת טענה שרק לאחר מספר ימים ממועד תחילת עבודתה בפוטו ניסים ביום 1.1.12 פנה אליה האני והציג את עצמו כמנהל החנות החדש.
- עם זאת, אנו סבורים שהתובעת הוכיחה שפוטו ניסים ידעה על הריונה בעת שפיטרה אותה, מנימוקים אלה:
- התובעת העידה שכאשר האני נתן לה הוראות הוא הודיע ש"מעתה הדברים ישתנו ולמעשה אדרש לבצע כל מטלה שתדרש בחנות ולא כפי שהיה נהוג אצל הנתבעת 2". לאחר שיחה זו היא התבקשה לפרוק ולסדר סחורה דבר שחייב נשיאת ארגזים, והיא אמרה להאני שהיא מבקשת ממנו להתחשב במצבה ולפטור אותה מנשיאת משאות, שכן היא בהריון. האני השיב כי היא אינה פטורה מכל מטלה והוסיף כי היה עליה ליידע אותו בדבר הריונה לפני תחילת העסקתה. לטענתה, לאחר שיחה זו האני התנכל לה והטיל עליה מטלות רבות והטיח בה האשמות שווא. לאחר מספר ימים היא קיבלה הודעה על כי תישלח לקורס למספר ימים בהם ייערך שיפוץ בחנות, אך ביום ו' 20.1.11 קיבלה מסרון מהאני בו נאמר כי אינה נדרשת להגיע להכשרה והוא ישוחח עמה ביום ראשון.
- האני הכחיש בתצהירו את טענת התובעת כי מסרה לו על הריונה כאשר הטיל עליה מטלות של נשיאת משאות או שאמר לתובעת שהיה עליה להודיע לפני קליטתה שהיא בהריון. האני העיד שלפי ההסכם של פוטו ניסים עם קניון מלחה, היה על פוטו ניסים לבצע שיפוץ בחנות. לפני השיפוץ הוא שוחח עם העובדים שנקלטו מפוטו יקי והסביר להם שעליהם לעבור תקופת מבחן של כשבועיים להתאמתם לתפקיד שכולל מכירות של מצלמות, עדשות, מוצרי אלקטרוניקה, מצלמות וידיאו ביתיות ומקצועיות ועוד, והודגש להם שאינם מכירים תחומים אלה שכן פוטו יקי לא עסק בהם. האני הסביר לעובדים שעליהם להיות ורסטיליים ולדעת לפעול במספר תחומים, וכי מי שיוכיח את עצמו בתקופת המבחן יישלח לסניף אחר של החברה או למטה של החברה כדי לעבור הדרכה מקצועית. התובעת לא עברה את תקופת המבחן אלא הסתגרה במעבדה והתעלמה משאר העובדות שהיו בחנות ולא גילתה רצון ללמוד ולהתמקצע ביתר תחומי החנות. כמו כן, היא נהגה לצאת מהחנות לקניות בקניון ובסופר ללא רשות על חשבון שעות העבודה, והתעסקה רבות בטלפון הסלולרי שלה. האני הכחיש את טענת התובעת כי פנתה אליו בבקשה לפטור אותה מהרמת משאות כבדים, וגם יקי לא עדכן אותו שקיימת מגבלה כזו לגביה.
- פוטו העידה את אושרת חסן. על פי תצהירה היא עבדה אצל פוטו ניסים מספר שנים לסירוגין, וזכור לה שבחודש 1/12 היא התבקשה, באופן חד פעמי, להחליף את האני בניהול משמרת בחנות. היא עבדה באותו יום בין 9:00 ל-15:00 והתובעת ישבה כל היום במעבדה, כשגב' חסן הייתה בדלפק. התובעת לא החליפה איתה מילה, והלכה לקראת סיום המשמרת. לדבריה, לא היה ניכר עליה שהיא בהיריון.
- אף רוני חכם העיד על אי הצלחתה של התובעת בתקופת הניסיון ועל יציאות לא מאושרות מהחנות ועיסוק מופרז בטלפון הסלולרי.
- בשאלה אם התובעת הודיעה להאני שהיא בהריון כאשר הטיל עליה מטלות שונות, בית הדין מעדיף את גרסתה של התובעת על פני גרסתו של האני. בית הדין מאמין לתובעת שסברה שעליה להביא את דבר הריונה לידיעת מנהליה כדי לקבל את ההתחשבות שהיא סברה שהייתה נדרשת בשל מצבה. בית הדין התרשם מעדותה של התובעת כי באופן סובייקטיבי היא האמינה שעליה לקבל התחשבות ממנהליה ומחבריה לעבודה בכל הקשור לנשיאת ציוד. כלל לא ברור שהיה בסיס רפואי לכך, אך התרשמנו שיחסה הסובייקטיבי של התובעת להריונה היה כזה שהגיעה לה ההתחשבות האמורה, על כן היא נטתה לשתף את סביבתה בכך שהיא בהריון.
- לכך יש להוסיף כי עדותה של התובעת לפיה האני אמר שמעתה הדברים יתנהלו בשונה מההתנהלות שהעובדים התרגלו לה בפוטו יקי, נתמכת בעדותו של האני עצמו, שבתצהירו סיפר כיצד הודיע לעובדים שעליהם להיות מיומנים בכל תחומי הפעילות של החנות. יש בכך כדי לחזק את גרסת התובעת, שטענה שביקשה הקלה בכל הנוגע להרמת משאות לאחר שהאני הסביר ש"כולם יעשו הכל".
- בית הדין לא השתכנע שיש ליתן משקל לעדותה של גב' חסן בתצהירה לפיה ההריון של התובעת לא ניכר על גופה. בחקירתה הנגדית הסבירה גב' חסן שהיא התבקשה להעיד שלא ידעה שהתובעת בהיריון. אלא שתצהירה מתיימר לומר מעבר לכך – שעל גופה לא היה ניכר הריון באחד מימי ינואר 2012 שבו הן עבדו באותה משמרת. ממילא אם לפי עדותה של גב' חסן הן בילו את המשמרת באזורים נפרדים בחנות משך כל היום, הרי שאין לתת משקל לאבחנתה באשר לשאלה אם הריונה של התובעת ניכר עליה. ממילא, לא נחה דעתו של בית הדין שלגב' חסן היה יכול להיות זיכרון כה מחודד באשר לעובדות עליהן העידה בתצהירה, בשים לב לכך שעדותה נגעה למשמרת אחת בודדת שעשתה שנתיים וחצי לפני מועד מתן תצהירה.
- עדותו של מר חכם הייתה מבוססת בעיקרה על דברים ששמע מהאני, שכן הוא לא נכח באופן שוטף בחנות.
- לפיכך, אנו קובעים שהנתבעת ידעה על הריונה של התובעת בעת פיטוריה.
- נתייחס לטענת פוטו ניסים לפיה התובעת נהגה בחוסר תום לב בהגשת תביעה זו ללא כל התראה, מבלי שפנתה אליה בסמוך לאחר פיטוריה ודרשה לבטל את פיטוריה בשל היותה בהריון, ומבלי שפנתה לבית הדין לבקש צו מניעה. טענות אלה דינן להידחות. בהתאם לנפסק בעניין בן עטר לא הייתה מוטלת על התובעת כל חובה כזו.
האם פיטוריה של התובעת נעשו מחמת הריונה?
- פוטו יקי לא חלקה על כך שלא היה בהתנהגותה או במעשיה של התובעת סיבה לפיטוריה, ועל כן בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, עליה הנטל להוכיח שפיטוריה לא היו "מחמת" הריונה.
- בית הדין סבור שפוטו יקי הרימה נטל זה: פיטוריה מפוטו יקי היו מחמת מכירת פעילות עסקה של פוטו יקי לפוטו ניסים.
- בהתאם לכך, יש לדחות את התביעה לפיצוי לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נגד פוטו יקי.
- באשר למחלוקת בין התובעת לבין פוטו ניסים באשר לשאלה אם פיטוריה של התובעת מפוטו נסים היו מחמת הריונה:
- האני העיד בתצהירו כי התובעת לא גילתה נכונות להתמקצע בכלל תחומי הפעילות של החנות בניהולה של פוטו ניסים, ובעיקר בהכרת ציוד חדש וביצוע מכירות, ונטתה להסתגר במעבדה. לא הייתה לה תודעת שירות לקוחות ולא סבלנות שנדרשת לצורך ביצוע מכירות. בנוסף, התובעת נהגה לצאת מהחנות לקניון על חשבון זמן עבודתה ועסקה באופן מופרז בטלפון הנייד שלה.
- האני ורוני חכם העידו שגם אולגה פוטרה לפני שנשלחו העובדים שעמדו בתקופת הניסיון לקורס, ותמכו את עדותם במכתב פיטורים שניתן לאולגה ביום 19.1.12.
- אנו סבורים שהנטל להוכיח שפיטוריה של התובעת מעבודתה בפוטו ניסים לא היו מחמת הריונה, רובץ על פוטו ניסים בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שכן התובעת הוכיחה שהיא הייתה משובצת לקורס ההדרכה אך השתתפותה בקורס בוטלה ברגע האחרון. האני בחקירתו הנגדית אישר שביטול השתתפותה של התובעת בקורס היה "בדקה התשעים או בדקה התשעים ותשע" (פרוטוקול 12.7.15, עמ' 80, שורה 4). שיבוצה של התובעת לקורס הוא לפחות ראשית ראיה לכך שלא היה בהתנהגותה או במעשיה סיבה לפיטוריה.
- בית הדין אינו סבור שפוטו ניסים הרימה את הנטל להוכיח שפיטוריה של התובעת לא היו מחמת הריונה. כאמור, בית הדין מעדיף את גרסת התובעת לפיה האני אמר לה שהיה עליה לספר על הריונה לפני קליטתה לעבודה בפוטו ניסים. טענותיו של האני בעניין היעדר המקצועיות של התובעת ונטייתה לצאת לקניון בענייניה הפרטיים על חשבון זמן העבודה, לא נתמכו בראיות מהימנות. הניסיון לתמוך את עדותו בעדותה של אושרת חסן השיג את התוצאה ההפוכה. בית הדין לא התרשם שניתן לתת משקל לעדות זו וממילא גב' חסן טענה בתצהירה טענה שהתובעת הסתגרה כל יום העבודה במעבדה. העובדה שעובדת אחרת פוטרה ולא הועברה להכשרה אין בה די כדי להרים את הנטל שפיטורי התובעת לא היו מחמת הריונה.
האם קמה עילה לחיובו האישי של יקי?
- במחלוקת בין התובעת לבין יקי בשאלה אם קמה לתובעת עילה לחיובו האישי של יקי בחיובי פוטו יקי, אנו סבורים כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח עילה כזו.
- לפי סעיף 6 לחוק החברות, ייחוס חוב של חברה לבעל מניות ייעשה במקרים חריגים שבהם בעל המניות עשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי להונות או לקפח נושה, או באופן שפוגע בתכלית החברה תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את התחייבויותיה.
- גם פסיקת בית הדין הארצי לעבודה מכירה בכך ש"הרמת מסך" אינה דרך המלך וכי ככלל על בתי הדין לכבד את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- לעניין זה יש לומר, כי כישלון עסקי, כשלעצמו, אין בו די כדי להוכיח עילה לייחוס חוב של חברה לבעל מניותיה.
- בכתב התביעה לא נטענו טענות ברורות לביסוס אחריות אישית של יקי לפי סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, כפי שאף נקבע בהחלטה מיום 30.4.13. בתגובה לבקשתו של יקי למחיקת התביעה על הסף נגדו, שבו קבלה התובעת על כך שהיא נאלצת לפרט כבר באותו שלב את טענותיה, הפנתה התובעת לכתב תביעה שהגיש יקי נגד שלמה אמסלם ובו ציטוט של פסק בוררות משנת 2010 שניתן בבוררות שהתקיימה בין הצדדים. בפסק הבוררות נקבע כי יקי לא שיתף את מר אמסלם בניהול החברה כמתחייב והוא חוייב לשלם למר אמסלם סכומים בגין "העמסת שכר" של עובדים, בגין רכישת ציוד לעסק אחר של יקי ובגין דמי ניהול ושכירת משרד.
- טענות אלה אינן מרימות את הנטל להוכיח שיקי עשה שימוש פסול באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה לצורך הונאת נושים. העובדה שניתן נגד יקי פסק בוררות לטובת מר אמסלם בשנת 2010 ונקבע שביחסים שבין יקי למר אמסלם, פעל יקי בניגוד לחובותיו כלפי מר אמסלם, אינה מוכיחה, מיניה וביה, כי יקי פעל כדי להונות נושים וניצל לרעה לשם כך את אישיותה המשפטית הנפרדת של פוטו יקי.
- אדרבה, יקי העיד בתצהירו כי נטל הלוואה בסך 40,000 ₪ מחברת הפניקס כדי לשלם פיצויי פיטורים לעובדיו המפוטרים. טענתו נתמכה באישור על משיכת כספים מהפניקס והפקדתם בחשבון החברה. יקי העיד כי פעל כך כדי לא לאלץ את העובדים לנקוט הליכים לגביית חוב פיצויי פיטורים נגד החברה או נגד המוסד לביטוח לאומי. עדותו הייתה מהימנה עלינו.
- יקי העיד על הקושי העסקי לשרוד בתחום שבו עסקה פוטו יקי בשל ההתקדמות הטכנולוגית שהשפיעה על תחום זה, והסביר כך את הפסדי החברה. עדותו הייתה מהימנה עלינו. ברבות הימים, כאשר ההפסדים גברו יקי פעל כדי להיפרד מן העסק. כעולה מהסכם המכירה של החנות לפוטו ניסים, תחילה ניסה יקי לשכנע את מר אמסלם לרכוש את זכויותיו בעסק ולבסוף מכרן לפוטו ניסים.
- לא הוכחה טענת התובעת בדבר נטילת כספים על ידי יקי מהחברה שלא כדין.
- אשר על כן בית הדין מחליט לדחות את תביעת התובעת נגד יקי.