המחלוקות הטעונות הכרעה
- השאלות שעומדות להכרעתנו הן אלה:
א. האם יקי ופוטו יקי ידעו שהתובעת בהיריון בעת פיטוריה?
ב. האם פיטוריה של התובעת על ידי פוטו ניסים היו טעונים היתר לפי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים? לעניין זה המחלוקת היא האם עבודתה של התובעת בפוטו ניסים הייתה "באותו מקום עבודה" בו עבדה בפוטו יקי, שכן החובה לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון חלה לגבי עובדת "אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות".
ג. האם פוטו ניסים ידעה על הריונה של התובעת בעת שפיטרה אותה?
ד. בהתאם להכרעות דלעיל – האם פיטורי התובעת על ידי פוטו יקי ועל ידי פוטו ניסים היו בניגוד לסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים?
ה. האם פיטוריה של התובעת על ידי פוטו יקי ועל ידי פוטו ניסים היו "מחמת" הריונה, בניגוד לסעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה?
ו. האם קמה עילה לחיובו האישי של יקי בסכום שבו תחוייב פוטו יקי?
העדים
- התובעת העידה לעצמה.
- מטעם יקי ופוטו יקי העידו יקי ומר שלמה אמסלם.
- מטעם פוטו ניסים העידו רוני חכם, האני וגב' אושרת חסן.
האם יקי ופוטו יקי ידעו על היריונה של התובעת בעת שהתובעת פוטרה
- במחלוקת בין התובעת לבין יקי ופוטו יקי בשאלה האם יקי ידע שהתובעת בהיריון במועד מסירת מכתב הפיטורים – 4.12.11 ובמועד פיטוריה – 31.12.11, אנו מעדיפים את גרסת התובעת, ולהלן נימוקינו:
- תחילה נציין שאי ידיעת המעסיק אודות הריונה של העובדת אינה רלוונטית לעצם הצורך בהיתר (עע 285/09 פרופ' אריאל בן עטר שירות רפואית שיניים והשקעות בע"מ – עדה פלדמן (מיום 28.12.10) להלן: עניין בן עטר). עם זאת, כאשר בית הדין נדרש לקבוע את התוצאות של הפיטורים ללא היתר, ולהפעיל את שיקול דעתו בפסיקת סעדים לפי סעיף 13א לחוק, שאלת ידיעת המעסיק אודות ההריון במועד הפיטורים היא רלוונטית.
- בטרם ננמק את הכרעתנו נדגיש שאיננו מסתמכים כלל על קביעות הממונה על עבודת נשים בהכרעתנו, שכן קביעת הממונה אינה בגדר ראיה בהליך זה. אף איננו מסתמכים על עדויות שהוגשו לממונה, אלא ככל שהן הוגשו כדין כראיות בהליך זה.
- יתר על כן, בהליך לפני הממונה, פוטו יקי נשאה בנטל לשכנע את הממונה שפיטורי התובעת לא היו קשורים להיריון, וכן בנטל להוכיח שיקי לא ידע על ההיריון (עובדה שהייתה מקימה לממונה סמכות ליתן את ההיתר הרטרואקטיבי שהתבקש לפי סעיף 9ב(1) לחוק עבודת נשים). ואילו בהליך שלפנינו, נטל ההוכחה בדבר ידיעת יקי אודות הריונה של התובעת, רובץ עליה.
- אנו סבורים שהתובעת הרימה את הנטל המוטל עליה, כמפורט להלן:
- בכתב התביעה טענה התובעת כי "התובעת הרתה בחודש ספטמבר 2011... ודבר הריונה של התובעת נודע לנתבעים כולם במישרין ובעקיפין". בתגובה לכך, הכחישו יקי ופוטו יקי בכתבי הגנתם כי ידעו על הריונה של התובעת לפני שתביעתה הומצאה להם, וטענו כי התובעת מעולם לא מסרה להם כי היא בהריון. באשר לטענת התובעת כי נודע לנתבעים על הריונה "בעקיפין", טענו יקי ופוטו יקי כי "התובעת מעולם לא אמרה לנתבעת כי היא בהיריון שכן אם זו הייתה מודיעה היא הייתה מציינת בזאת במפורש בכתב התביעה אך תחת זאת העדיפה לטעון בצורה סתמית וכוללנית כי לנתבעים נודע במישרין ו/או בעקיפין".
- מן האמור עולה כי התובעת לא פירטה בכתב תביעתה את האופן שבו לטענתה נודע ליקי ולפוטו יקי על הריונה. לו הודו יקי ופוטו יקי בטענת התובעת, הרי שהיעדר הפירוט האמור לא היה מעלה או מוריד. אלא שהם הכחישו זאת ואף טענו כנגד היעדר הפירוט בכתב התביעה של אופן הבאת מידע זה לידיעתם לפי גרסת התובעת.
- בסעיף 17 לתצהירה טענה התובעת כי "מיד עם היוודע ההיריון הודעתי על כך הן למר יקי וליתר חבריי בעבודה ומשנתמלאתי שמחה ואושר לאחר תקופה כה ארוכה בה יחלתי להריוני זה".
- כאמור לעיל, לתובעת נודע על הריונה בבדיקת אולטרה סאונד שביצעה ביום 19.10.11. בחקירתה הנגדית, התובעת סיפרה שיומיים לאחר מכן, היא הודיעה ליקי על כך. כך העידה התובעת (פרוטוקול 9.2.15, עמ' 37):
"ש. מתי בתשע עשרה לעשירי שאת כבר עושה את הבדיקה אומרת ליקי בשמחה ובגיל אני בהיריון? אמרת בתשע עשרה.