ב) ככל שלמי מבעלי הזכויות נרשמה הערה בדבר מינוי אפוטרופוס, כונס נכסים, נאמן או בעל תפקיד אחר, תימחק ההערה הרשומה לטובת בעל התפקיד או תתקבל הסכמת בעל התפקיד בנוסח שיאושר על ידי היזם; יש לפעול גם לביטול הערות אזהרה או צווי מניעה ולחלופין להסכמת בעלי הזכויות לפיהם. כאמור, ללא התקיימות תנאים אלה לא יהיה זכאי המשיב לתמורה.
ג) גם אם יביא המשיב למצב בו ישיג חתימות של "רוב מיוחס מבין בעלי הדירות" גם אז לא יהיה זכאי לתמורה אלא למקדמות, וגם אותן יקבל רק אם החברה המיועדת לא תחליט לסגת מהפרויקט. כדי לזכות בעמלה העולה על סכום זה, יש למלא אחר תנאים שאינם בשליטת המשיב, ובכלל זה נקיטה בהליכים משפטיים נגד דיירים סרבניים ועוד.
ד) וגם אם ימלא אחר כל המטלות, ישיג 100 אחוז חתימות של הדיירים, בני משפחתם, יורשיהם, נעבריהם, נאמניהם, ונושיהם, יגרום להסרת כל הערות האזהרה, העיקולים והשיעבודים, ישיג 100 אחוז חתימות של הדיירים על ההסכמים עם הבנק, כולל שיעבודים לטובת הבנק, וכל הדיירים וגם החברה המיועדת תמלא אחר המחויבויות, גם אז לא בטוח שיהיה זכאי למלוא התמורה, שכן עדיין עומדת ליזם הזכות לסגת מהפרויקט. ועל כל אלה יש להוסיף שלא היה ברור כלל אם הדיירים יבחרו במבקשת.
אינני יודע אם העצה שקיבל המשיב הייתה עצה טובה או גרועה, אך לאחר מבט נוסף, החליט המשיב שלא להתקשר עם המבקשת. אכן, לא הייתה למשיב תשובה טובה לשאלה מדוע לא אמר את הדברים הללו כהווייתם למבקשת, לאחר שגמלה בליבו ההחלטה שלא להתקשר עמה. תחת זאת הוא נתן תשובות מתחמקות שהותירו פתח להמשך ההתקשרות בין הצדדים (עמ' 24 לפרוטוקול, ש. 10). יתכן שעשה כן, כיוון שלא היה לו נעים לסגת לאחור לאחר משא ומתן אינטנסיבי כל כך. אך בין כך ובין אחרת, הוא מימש את זכותו להימנע מלהתקשר בהסכם שבין הצדדים, בהתאם לתנאים שהיו מקובלים על הצדדים כתנאי להתקשרות.
- המבקשת טוענת כי מדובר ב"גרסה כבושה", שאינה הגיונית. אין זה הגיוני שהמשיב יוצג בכל העת על-ידי עו"ד מסדה ליטבק, והנה דווקא בישורת האחרונה עו"ד להב היא זו שעצרה את כל המהלך. מדובר, לשיטתה, בשקר. היא מצביעה על גרסאות נוספות שהמשיב העיד עליהן בחקירתו הנגדית, לפיהן הוא נועץ גם באחרים, ולכל אלה לא היה זכר בתצהירו, כחיזוק לטענתה שמדובר בגרסאות שקריות שהומצאו בדיעבד. עמדת המבקשת היא שבזמן אמת, כאשר המשיב ביקש להגיע לחתימה בראשי תיבות, הוא כבר גיבש דעתו להתקשר בהסכם "בשלב זה הייתה למשיב גמירות דעת מלאה להתקשר בהסכם וכי דבריו בעניין האישור מעו"ד ליטבק, נגע, לכל היותר, לפן הטכני של אימות חתימת המשיב על ההסכם" (עמ' 6 לסיכומי המבקשת). המבקשת מוסיפה ומצביעה על כך שעו"ד ליטבק לא הצהירה בעצמה על השתלשלות הדברים, ומכאן שמדובר במחדל ראייתי הפועל לחובת המשיב, שכן סביר להניח שאם הייתה אכן מצהירה הייתה מאשרת שההסכם היה למעשה מוסכם על כל תנאיו. מכל מקום המשיב אישר בחקירתו שעו"ד מסדה ליטבק אישרה להתקדם לחתימה בראשי תיבות (עמ' 22 לפרוטוקול, ש.2), אלא שלשיטתו, גם אם כך עדיין יש הבדל בין חתימה בראשי תיבות לבין חתימה מלאה, והוא מימש את זכותו שלא להתקשר לאחר שקיבל ייעוץ. ואשר לעובדה כי מדובר בגרסה כבושה, הרי שבזמן אמת (ביום 8.9.16), שלח מסרון ובו ציין כי "אני גם מחכה לאישור ממסדה" (נספח 11 לתצהיר המבקשת), לאחר שכתב כי מבחינתו ניתן יהיה לחתום בקרוב. אכן וכאמור, מן הראוי היה לשקף הדברים קודם לכן למבקשת, אך לא התרשמתי שהגרסה של המבקש הומצאה, לצורך ההליך כאן.
- על רקע זה נראית לי ההכרעה במחלוקת בין הצדדים, כפי שהועמדה על ידי המבקשת, פשוטה למדי.
טענתה של המבקשת היא כי נכרת חוזה בין הצדדים, אלא שהצדדים עצמם קבעו את המנגנון שבהתאם אליו ישתכלל חוזה ביניהם. מנגנון זה דרש חתימה, וכן דרש אישור – בכתב - של עו"ד כי המשיב הבין את המחויבויות שהוא נוטל על עצמו. המשיב לא חתם על ההסכם, ועורכת הדין מטעמו לא אישרה כי הוא אכן מבין את המחויבויות כאמור. קיבלתי את גרסתו של המשיב כי לאחר שהיה מוכן לחתום בראשי תיבות על נוסח ההסכם, הוא קיבל עצה משפטית לפיה ההסכם פוגע באינטרסים שלו, ולכן העדיף שלא לחתום עליו. בעשותו כן, הוא פעל בהתאם לזכויותיו על פי מערכת ההבנות שהצדדים קבעו. אין די בנכונות לחתום בראשי תיבות. אין די בהסכמה עקרונית של עו"ד ליטבק במהלך הפגישה עובר לחתימה. הצדדים ביקשו לבסס גמירת דעת יתרה כתנאי להתקשרות. זאת לא בוססה. עו"ד ליטבק יכולה הייתה גם לשנות מדעתה עד שלב החתימה. ביום 13.9.16 הודיעה עו"ד ליטבק לב"כ המבקשת כי "העסקה לא יוצאת לפועל", וזאת לאחר שבא כוחה פנה אליה קודם לכן וציין כי המשיב ביטל את הגעתו לחתימה ואמר כי הוא ממתין לאישור שלה (נספח 12 להמרצת הפתיחה). על רקע זה היה ברור, בזמן אמת, גם למבקשת כי ללא אישור מסודר מעו"ד ליטבק לא תקום התקשרות מחייבת בין הצדדים. האישור לא ניתן, וההתקשרות לא קמה.