| בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו | |
| ה"פ 46707-09-16 באוהאוס בע"מ נ' גלעדי | |
| לפני | כבוד השופט גרשון גונטובניק | |
| המבקשת | באוהאוס בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ליאור הר-צבי, רן ברא"ז, עידן מליחי ורון טופז | |
| נגד | ||
| המשיב | יוסף גלעדי ע"י ב"כ עו"ד נירה להב | |
| פסק דין |
האם נכרת חוזה משפטי מחייב בין הצדדים להמרצת הפתיחה? זו השאלה שניצבת בפניי.
רקע
- חברת באוהאוס בע"מ (להלן חברת באוהאוס או המבקשת) הינה חברה פרטית, שעיסוקה בקידום וייזום פרויקטים של נדל"ן.
והנה, צצה ועמדה על הפרק הזדמנות עסקית לקדם פרויקט פינוי-בינוי ביפו, במסגרתו יהרסו מבנים ישנים ובהם 128 דירות, ובמקומם ייבנו מבנים חדשים ובהם דירות חדשות, שחלקן תימסרנה לדיירים הקיימים, וחלקן יימכר לציבור הרחב על ידי היזם, שיממש את הפרויקט (קרי המבקשת או חברה מטעמה). הגורם שהסב את תשומת לב המבקשת להזדמנות העסקית היה המשיב. הצדדים העריכו כי ניתן יהיה לקדם בנייתן של כ-430 דירות חדשות במקום. אין חולק שמדובר בפרויקט בעל פוטנציאל כלכלי ניכר ביותר, שיכול היה להוביל להכנסות של מאות מליוני ₪. אין חולק גם שהחלו מגעים בין הצדדים כדי להסדיר את מערכת היחסים ביניהם אגב מימושו. אלא שהצדדים חלוקים ביניהם לגבי מרכיבים מהותיים של השתלשלות הדברים, ובליבת המחלוקת, כאמור, השאלה האם השתלשלות זו הובילה לכריתת הסכם מחייב.
אציג אפוא את עיקר הטענות של הצדדים לגבי השתלשלות המגעים ביניהם, ולגבי תוצאותיה.
תיאור השתלשלות הדברים על-ידי המבקשת ועיקר טענותיה
- לטענת המבקשת, אלה תולדות המגעים שבין הצדדים:
א) המשיב הוא שפנה אל המבקשת. הוא הציג עצמו כמי שהוסמך על ידי בעלי הדירות במקום לפעול בשמם לקידום הפרויקט, ובכלל זה להמליץ להם על יזם, שיוכל לממשו הלכה למעשה. לפי המלצתו קוּדמה התקשרות בין בעלי הדירות לבין עורך-דין שילווה אותם (להלן: ב"כ הדיירים). המשיב הציג לנציגי המבקשת עשרות כתבי הסכמה עקרונית של הדיירים לביצוע הפרויקט, וייפוי כוח שחתמו לטובת בא-כוחם. ממשיכה המבקשת וטוענת כי המשיב הציג לה קלסר ובו 100 כתבי הסכמה וייפויי כוח, ונזכיר כי במקום המיועד למימוש הפרויקט מצויות היו, ומצויות עדיין, 128 דירות.
ב) המשיב הציע למבקשת להתקשר עמו בהסכם במסגרתו יקדם את ההתקשרות בינה (או בין חברה בבעלותה) לבין בעלי הדירות. המבקשת נרתמה למהלך במלוא מרץ, קיימה בדיקות והשקיעה משאבים, ונערכה לקידום ההתקשרות עם הדיירים. במקביל, קידם המשיב את הקשר בין ב"כ הדיירים לבין המבקשת.
ג) ביום 23.3.16 נחתם הסכם בין ב"כ הדיירים לבין המבקשת (באמצעות חברה בשליטתה), וזאת כדי להסדיר את שכר טרחתו, כמקובל בפרויקטים של התחדשות עירונית, בהן שכר טרחה שכזה משולם על ידי היזם (ובענייננו המבקשת). ב"כ הדיירים וב"כ המבקשת החלו במגעים לגיבוש נוסח מוסכם של הסכם התקשרות בין המבקשת לבין הדיירים. בנוסף, ולבקשת המשיב, מסרה לו המבקשת מידעים שונים על אודותיה, כדי שיוכל להציגם בפני הדיירים.