פסקי דין

הפ (ת"א) 46707-09-16 באוהאוס בע"מ נ' יוסף גלעדי - חלק 4

15 יוני 2017
הדפסה

תיאור השתלשלות הדברים על-ידי המשיב ועיקר טענותיו

  1. לטעמו של המבקש דינה של המרצת הפתיחה להידחות. למרות שקיימת הסכמה מסוימת בין הצדדים לגבי חלק משמעותי מהעובדות, עדיין תיאורו של המשיב את השתלשלות הדברים שונה מבחינה מהותית מזה של המבקשת, וזה מוביל למסקנה שלא נכרת הסכם בין הצדדים – לא בין המשיב לבין המבקשת, וגם לא בין המשיב לבין חברת הבת שלה, שהייתה אמורה לקום לצורך קידום הפרויקט, ושבפועל כלל לא הוקמה:

א) אכן, בין הצדדים נוהל משא ומתן, שהגיע לשלבים מתקדמים. הוא סב סביב העמדת שירותי תיווך במקרקעין על-ידי המשיב לחברה שהמבקשת תכננה להקים, והכול כדי לממש את פרויקט הפינוי והבינוי ביפו.

ב) יחד עם זאת, המשיב לא הציג עצמו כמי שהוסמך על ידי בעלי הדירות במתחם לפעול בשמם. ההחלטה בדבר בחירת החברה היזמית לביצוע הפרויקט נתונה להם, וייצוגם המשותף נעשה בידי עורך-הדין, שאכן מייצגם. ואילו המשיב לא הציג עצמו כמי שיגרום לכך שבעלי הדירות יחתמו על הסכם ההתקשרות.

ג) מוסיף המשיב וטוען שהוא מתווך במקרקעין, שעוסק, בין היתר, בתחום ההתחדשות העירונית. ממילא נאסר על מתווך שכזה לערוך או לסייע בעריכת מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין, וחל עליו איסור לייצג לקוחות במשא ומתן לקראת עריכת מסמך כזה. לכן, לא נטל חלק בפעולות אלה האסורות עליו.

ד) לשיטת המשיב, הסכם תיווך במקרקעין יכול להיקשר רק על בסיס מסמך חתום בכתב. היה ברור לצדדים כי כל עוד לא ייחתם מסמך שכזה הרי שלא ישתכלל הסכם, ואין המדובר בעסקה שניתן לקשור על-פה. הדבר עולה גם מהמסמך שהמבקשת רואה בו הסכם, שכן הוא עצמו מציין שיתגבש הסכם בכפוף לחתימה בשולי דפיו ובסופו. עוד נדרש אישור באת כוחו כדי להפוך את החתימה למחייבת. מכאן שבהיעדר חתימתו של המשיב ובהיעדר אישור באת כוחו, לא נכרת הסכם כלל ועיקר.

ה) נציגי המבקשת עצמה כינו את המסמכים ששלחו בשלבים שונים של המו"מ כ"טיוטות" הכפופות לאישורים ולהערות נוספות, ככל שתהיינה. לטענת המשיב, המבקשת השמיטה מהמרצת הפתיחה את העובדה שהמסמך שלטענתה הוא ההסכם שנקשר בין הצדדים, לא הייתה אלא טיוטה, שנשלחה ביום 1.9.16, שהמבקשת עצמה ציינה שהיא כפופה לאישור הגורמים המוסמכים בה. מעולם הוא לא נחתם חתימה מלאה. ההסכם יכול היה להשתכלל רק נוכח חתימה של הלקוח עליו, וכאן הלקוח כלל לא בא לעולם. המבקשת אינה הלקוח, אלא חברה שהייתה צריכה להיות מוקמת על-ידה לצורך העניין. ודאי שלא יכולה הייתה להיות כאן גמירות דעת בין הצדדים, שכן לא יכולה להיות גמירות דעת עם מי שטרם הוקם.

עמוד הקודם1234
5...14עמוד הבא