ח) ביום 5.9.16 העביר ב"כ המבקשת למשיב ולבאת כוחו את נוסח ההסכם הסופי לחתימה. הוא ציין בהודעת הדואר האלקטרוני ששלח כי במקביל "אנו פועלים בימים אלו להקמת חברת הפרויקט ואז ניתן יהיה לחתום חתימה מלאה. בהצלחה!".
ט) ביום 7.9.16 חתמו מנהלי המבקשת על נוסח ההסכם, והפקידו שני עותקים חתומים שלו בידי באי כוחם. למחרת יצר ב"כ המבקשת קשר טלפוני עם המשיב, כדי לתאם את חתימת ההסכם. המשיב ציין כי הוא יוצא לחופשה והודיע כי יתייצב במשרדי ב"כ המבקשת ביום 11.9.16 כדי לחתום על ההסכם. ב"כ המבקשת ניסה לקבוע עם המשיב את שעת הגעתו המדוייקת, אך ביום 11.9.16 קיבל ממנו מסרון בו נאמר שיקבעו את הפגישה למחר ו"אני גם מחכה לאישור ממסדה [ב"כ המשיב]."
י) והנה, ביום 13.9.16 הודיעה ב"כ המשיב כי המשיב חזר בו מההסכמות שגובשו בין הצדדים ואין בכוונתו לחתום על ההסכם. בהמשך אותו יום העביר המשיב עצמו הודעת דואר אלקטרוני למבקשת, בה הודיע על החלטתו להימנע מלצרף את חתימתו על גבי ההסכם. עוד באותו היום שיגרה המבקשת, באמצעות באי-כוחה, מכתב התראה למשיב ואל יועצו, בו הודיעה להם כי היא עומדת על קיום ההתקשרות בין הצדדים, וכי בכוונתה לפעול באמצעים העומדים לרשותה לשם אכיפתה.
- על רקע זה הגישה המבקשת את המרצת הפתיחה שלפני.
בהמרצת הפתיחה בית המשפט מתבקש ליתן צווים הצהרתיים לפיהם בין המבקשת למשיב "השתכלל הסכם סופי ומחייב" בנוסח המצורף לתובענה; ומכאן שכל התקשרות או ביצוע פעולה הנוגדת את התחייבות המשיב בסעיף 20 להסכם תהווה הפרה שלו. סעיף זה קובע כי "המשווק מתחייב להימנע מביצוע כל פעולה ו/או חתימה על כל מסמך, במישרין ו/או בעקיפין, בעצמו ו/או באמצעות מי מטעמו, אשר עומדים בסתירה להתחייבויות המשווק כלפי היזם לפי הסכם זה. המשווק ישפה את היזם בגין כל נזק אשר ייגרם ליזם כתוצאה מהפרת התחייבויות המשווק לפי הסכם זה." עוד מתבקש צו המצהיר כי ככל שהמשיב יפר את התחייבויותיו, לפי סעיף 20 להסכם, יהיה עליו לשפותה בגין נזקים ואבדן רווחים צפויים; וכן יהיה עליו להשיב לה כל רווח שיגיע אליו כתוצאה מהפרה זו.
- הנה כי כן, טענתה הבסיסית של המבקשת היא כי השתכלל הסכם משפטי מחייב בינה לבין המשיב, ואילו המשיב מנסה להתנער ממנו בניגוד לדין. ההסכם השתכלל לאחר מחשבה ושקידה מצד שני הצדדים, שהגיעו לגמירות דעת מלאה, וקיימו גם את דרישות המסוימות החוזית. הם ניהלו משא ומתן ממושך, כשכל צד מלווה בעורכי דינו; גובש נוסח הסכם מוסכם; נוסח זה אושר, למעשה, על-ידי המשיב, והיה מקובל גם על באת כוחו, שליוותה אותו במשא-ומתן; בהתאם למוסכם חתמה המבקשת, באמצעות מורשי החתימה שלה, על ההסכם בראשי תיבות; והמשיב אישר כי יגיע לחתום על ההסכם. על פי ההלכה, הסכם יכול להשתכלל גם אם אין הוא נושא חתימה של אחד הצדדים או של שניהם, ואכן, בנסיבות העניין, הוא השתכלל הלכה למעשה. גם כשביקש המשיב לדחות את מועד חתימתו על ההסכם, הוא עשה זאת בתירוצים שונים ומשונים, מבלי שהכחיש את עצם התחייבותו וחובתו לחתום עליו.
על רקע כל אלה, לטענת המבקשת, המשיב נהג בחוסר תום קיצוני, וביקש להתנער מההסכמות שגובשו ושהושגו בעמל רב. אם המשיב היה תם-לב, הרי שלכל הפחות היה מציע תיקונים להסכם שנשלח אליו אך הוא לא עשה כן. לא כך נוהג צד תם לב שנוהל עימו, לבקשתו, מו"מ מקיף שנמשך על פני חודשים. מכאן מתבקשת המסקנה, שאת המשיב מנחים טעמים זרים ופסולים, וככל הנראה הוא מעוניין להתקשר עם אחרים, לאחר שניצל את המבקשת. מכאן, שאי-היענות לסעדים המבוקשים בהמרצת הפתיחה, פירושה שחוטא יצא נשכר, ולכך אין לתת יד.