האם גם לידור פרסום ולוי, הפרו את ההסכם
- דין הטענה להידחות. הנתבעים מבססים את טענתם בעניין המועד שבו היה על לידור פרסום להחליף להם את הרכב, על נוסח ההסכם שצורף על ידם ואשר כפי שצויין לעיל תוקן בו בכתב יד, מבלי שיש חתימה לצד התיקון, המספר "2013" ל- "2012". זאת בניגוד ליתר התיקונים בהסכם שלצידם יש חתימות. בנסיבות אלו איני סבורה כי עלה בידי הנתבעים להוכיח כי היה על לידור פרסום להחליף את הרכב כבר בסוף שנת 2012 ולא בסוף שנת 2013, כפי שעולה מן ההסכם שצורף על ידי לידור פרסום ואשר בו מופיע המספר "2013" ללא תיקון. גם העובדה כי במהלך השיחה בין השניים, שלטענת שניהם התקיימה בין אפריל ל- יוני 2013, מזרחי אינו מציין כלל כי חלף המועד להחלפת הרכב אלא דן עם לוי על החלפת הרכב בעתיד, מחזקת את הטענה כי בעת משלוח מכתב הביטול באוגוסט 2013, טרם קמה החובה להחליף את הרכב.
- בנוסף לכך יצויין כי הרכב נרכש עבור מזרחי בינואר 2008 בעת שהוא היה שכיר של לידור פרסום. בהתאם להסכם, הרכב יוחלף כל חמש שנים ולכן אך טבעי הוא שגם ההחלפה הבאה תבוצע בתום חמש שנים היינו בסוף שנת 2013.
- טרם סיום הדיון בנושא הרכב אציין כי לאחר הגשת הסיכומים, בקשו הנתבעים להוסיף ראיה. מדובר בתצהיר שהגיש לוי במסגרת הליכים המתנהלים בין הצדדים בבית הדין לעבודה. על פי הטענה, בסעיף 20 לאותו תצהיר, משיח לוי לפי תומו ומספר כי הוא רכש את הרכב למזרחי ומכאן שהועברה הבעלות כטענת הנתבעים. לידור פרסום מתנגדת להגשת הראיה בשל המועד שבו היא הוגשה . איני נדרשת להכריע בשאלה זו היות וממילא אין בראיה החדשה שהוגשה כדי לשנות ממסקנתי. לוי אכן מציין בתצהיר שהגיש בבית הדין לעבודה כי בהליך שהתנהל בפניי הוא אמר "רכשתי רכב למר מזרחי" ואולם אין באמירה זו כדי לשנות מן המסקנה כי רכישת הרכב למזרחי היתה לשם שימוש ולא לשם העברת הבעלות.
תוצאות ההפרה
- כפי שצויין לעיל, לנוכח הפרת ההסכם על ידי הנתבעים, באי קיום התחייבויותיה של חמש מערכות להפקת ירידים בתדירות שסוכמה ובכך שהנתבעים הפרו את חובות הגילוי כלפי לידור פרסום, קמה ללידור פרסום הזכות לבטל את ההסכם ולדרוש בחזרה את הרכב שהיא העמידה לרשות הנתבעים כפי שאכן עשו במכתב הביטול.
- הנתבעים לא נענו למכתב הביטול ולא השיבו את הרכב במועד שהם נדרשו כדין לעשות כן. לכן עליהם לשלם ללידור פרסום את שווי הרכב כפי שהיה בעת משלוח מכתב הביטול ולהותיר את הרכב, שיש להניח כי ערכו ירד מאז, בידיהם. כך גם לא יהא צורך לאמוד את דמי השימוש ברכב בתקופה שמאז הביטול עד היום. מתמליל השיחה בין הצדדים עולה כי הם מסכימים שבאותה התקופה ניתן היה למכור את הרכב תמורת 80,000 -78,000 ₪ (עמ' 4 שו' 28 לתמליל ההקלטה שסומנה 193) ולכן אני פוסקת כי הנתבעים ישלמו, יחד ולחוד, ללידור פרסום, סך של 79,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום משלוח מכתב הביטול. היינו מיום 28.8.2013. לחילופין, ככל שלידור פרסום מעדיפה לקבל לידיה את הרכב, על הנתבעים להחזירו בתוספת ההפרש בין ערכו היום כפי שהוא במחירון יצחק לוי ובין הסך של 79,000 ₪.
- עוד תשלם חמש מערכות ללידור פרסום את התשלום שהיא חייבת בגין הפרסומים הנוספים בסך של 24,786 ₪, סכום שהיא לא חלקה עליו, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה.