- אני סבורה כי הרחקתו של המבקש מדירקטוריון החברה פגעה בציפיותיו הלגיטימיות ביחס לאופן ניהול החברה. העובדה שהמבקש הושב לדירקטוריון לאור פסק הבוררות, אין בה כדי לרפא את הפגיעה הזו באופן מלא. כפי שצוין לעיל, בטרם פרץ הסכסוך בין הצדדים, מצב הדברים ביחס לקבלת החלטות בחברה היה כזה שחרף העובדה שהמשיב היה בעל רוב המניות וככזה בעל כוח ההכרעה בחברה, כוונת הצדדים היתה שיינתן ביטוי לעמדתו של המבקש בהחלטות הניהוליות בחברה.
כפי שהובהר לעיל, הצדדים הסכימו מלכתחילה כי בדירקטוריון החברה יכהנו שני דירקטורים – המבקש והמשיב. בהסכם בעלי המניות נקבע כי "מוסכם על הצדדים כי רמי ושי יהיו מנהלי החברה ויטפלו בכל ענייניה השוטפים, ברם רמי בלבד יהי [כך במקור] אחראי לניהולה הכספי של החברה ולאישורן של הוצאות שאינן בגדר ' הוצאות שוטפות של החברה' ויהיה החותם הבלעדי על המחאות ועל מסמכים הבנק מטעם החברה. כל פעולה של רמי, כאמור לעיל תדווח לשי ותובע לידיעתו בטרם ביצועה..." (ר' ס' 2.5 להסכם בעלי המניות).
- אכן, בהסכם בעלי המניות לא נקבע מפורשות כי לא ימונה לחברה דירקטור נוסף. יחד עם זאת, כל עוד לא מונה דירקטור נוסף (ואלה היו פני הדברים במשך מספר רב של שנים), היו הצדדים הדירקטורים היחידים בחברה. עוד הוסכם בין הצדדים במסגרת הסכם בעלי המניות כאמור כי בנוגע לחילוקי דעות ביחס לנושאים קריטיים בחברה, לא תתקבל החלטה כנגד עמדת המבקש בלא לפנות ליעוץ חיצוני. גם הסכמה זו מעידה על החשיבות שהצדדים ראו בעמדתו של המבקש בהתייחס להחלטות משמעותיות בחברה.
- אין ספק כי האפשרות לפיה קולו של המבקש יישמע ויהיה בעל משמעות אמיתית במנגנוני קבלת ההחלטות של החברה, לא קיימת עוד משעה שבין הצדדים יש סכסוך חריף כמו הסכסוך דנן. מסקנה זו עולה בבירור מתשובתו של המשיב בחקירתו הנגדית בהקשר זה: "באותה תקופה [לאחר מתן פסק הבוררות – ר.ר.] שהבנתי שהוא חותר תחתי ופונה לעובדי החברה, ללקוחות החברה, לחברים משותפים שהיו לנו ומכפיש את השם שלי ומנסה להקים בצורה אגרסיבית ולפגוע בחברה בצורה אגרסיבית, מה שהוא הצליח בצורה לא רעה לעשות, להכניס בן אדם כזה לדירקטוריון ולשתף אותו בקבלת החלטות, נראה לי קצת הזוי"(עמ' 62 לפרוטוקול, ש' 6-12, ההדגשה היא שלי, ר.ר.).
כלומר, המשיב לא היה מעוניין כלל להכניס את המבקש לדירקטוריון, והדבר נכפה עליו בפסק הבוררות. המשיב פעל כפי שנדרש ממנו בפסק הבוררות, אולם אין ספק שלא היתה לו נכונות לקיים דיון אמיתי וממשי במסגרת הדירקטוריון ביחס לנושאים השונים הנוגעים לחברה – דיון שלגישתו כלל לא התאפשר לאור העובדה שהמבקש ניסה לפגוע בחברה. ודאי שלא היתה לו נכונות להביא את עמדתו של המבקש בחשבון ולנהל את החברה יחד אתו.