מכתב זה נכתב לאחר פסק הבוררות, כאשר לא היה עוד ספק ביחס לכהונתו של המבקש כדירקטור בחברה (כהונה שפסק הבוררות אישר אותה). למרות זאת המשיב במכתב התשובה שלו התייחס לזכותו של המבקש לעיין במסמכים כבעל מניות בחברה, זכות שכפי שהובהר לעיל היא מצומצמת יותר מזכותו של דירקטור.
- האם היה המבקש זכאי לקבל לעיונו את המסמכים שהוא ביקש לעיין בהם? אכן, המבקש הקים בחודש יוני 2013 את חברת אר. או. איי דיגיטל בע"מ (נספח ו' לתגובת המשיב להמרצת הפתיחה). חברה זו מתחרה בחברה. לכן, היתה החברה רשאית למנוע מהמבקש חלק מהמידע שהתבקש על ידיו, משום שהעברתו לידי מי שמתחרה בחברה, היתה עלולה לפגוע בחברה.
יחד עם זאת, כפי שצוין לעיל, יש לנקוט בגישה מצמצמת ככל שהדבר נוגע להגבלת זכות העיון של דירקטור. אני סבורה כי המשיב לא הוכיח כי הסירוב שלו להעביר למבקש מסמכים נבע כולו מהחשש שהעברת מסמכים לידיו עלולה לפגוע בחברה. מסקנה זו עולה מפרוטוקול הליך הבוררות שהתקיים בין הצדדים (נספח 25 להמרצת הפתיחה). כאשר נשאל המשיב איזה נזק היה עלול להיגרם לחברה אילו היה המבקש מקבל מהבנק נתונים אודות מצב החשבון המשותף השיב המבקש כי "ספציפית לגבי הסעיף הזה אין נזק ישיר" (ש' 21, שם).
מסקנה דומה עולה מחקירתו של המשיב בהליך ההוכחות בתובענה דנן (עמ' 77-78 לפרוטוקול) –
"ש: בוא נעבור על המסמכים. אמרת שמה שלא יכול לפגוע בחברה, אתה תעביר.
...
ש: רשימת רכוש קבוע של החברה. איך שי יכול להזיק, אם הוא יודע שלחברה יש, אני לא יודע מה, רכב, ריהוט, מקרקעין מה שזה לא יהיה. איך זה יכול להזיק?
...
ת: אני מניח שבהתייעצות עם ג'ורג'י בזמנו, אם אני לא טועה, הוא ראה בזה איזשהו יתכנות של נזק. אני לא זוכר עכשיו כרגע את ההסבר.
ש: או.קי. הבנתי. פירוט חשבונות הבנק עם ריכוז יתרות עדכני. שי רוצה לדעת כמה יש היום בחשבון של החברה. איך הוא יכול להזיק לחברה עם המידע הזה, אם יש שם 100 שקלים או יש שם 100 מיליון שקלים?
ת: היצירתיות של שי בגרימת הנזק לחברה, היא מאד רחבה.
כב' השופטת: אבל אתה לא יודע להגיד איזה משהו קונקרטי שזה יזיק?
העד: כרגע עכשיו, מהנקודה שאני נמצא פה, לא".
מכאן עולה כי הסירוב הגורף של המשיב להעברת מסמכי החברה לידי המבקש, לא נבע מחשש אמיתי כי העברתם של כל המסמכים תביא לפגיעה בחברה. ככל שהיו מסמכים ספציפיים שהמשיב היה סבור שאין להעבירם (את כולם או חלקם) למבקש לאור החשש מהיותו מתחרה של החברה, היה על המשיב לציין מסמכים אלה באופן מפורט ומפורש ולהבהיר מדוע הוא מסרב להעבירם לידי המבקש. הסירוב הגורף של המשיב להעביר מסמכים למבקש, מהווה לכן גם הוא אינדיקציה לקיפוח של המבקש ולפגיעה בציפיות הסבירות שלו כמי שהיה אמור לקחת חלק בניהול החברה.