ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי קיפוח בא לידי ביטוי בעיקר בפגיעה בציפיות הלגיטימיות של בעלי מניות בחברה, ובחלוקה של משאבי החברה בצורה לא הוגנת ולא שוויונית. כך למשל נפסק כי "קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה" (ר' ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ נ' תש"ת חברה למפעלי תיירות ושירותי אחזקה בע"מ, פ"ד נ(1) 238, 246 (1996)). עוד נפסק כי בדיון בעוולת הקיפוח, על בית המשפט לבחון אם נפגעו ציפיות לגיטימיות של בעלי המניות, כאשר השאלה מהי ציפייה לגיטימית עשויה לזכות לתשובות שונות על פי נסיבות המקרה ובהתאם לאופייה של החברה (רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380 (2005)).
הסעד להסרת קיפוח, כשמו כן הוא – הוא נועד להסיר את הקיפוח, ולא להעניש את המקפח. אי לכך, הדגש בבחינת הקיפוח אינה שאלת הכוונה לקפח כי אם התוצאה המקפחת (ר' צפורה כהן בעלי מניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות ב 132-131 (מהדורה שנייה, 2010) (להלן: "כהן"). הסמכות הניתנת לבית המשפט מכוחו של סעיף 191 הינה סמכות רחבה ביותר למתן סעדים והוראות לשם הסרת הקיפוח או מניעתו מלכתחילה.
- ההלכה הפסוקה התייחסה באופן ספציפי לטענה של קיפוח ולציפיות הצדדים בחברה שהיא "מעין שותפות". כך ציינה המלומדת צ' כהן מציינת בספרה הנ"ל כי "יש מקום להתחשב בקביעת קיומו של קיפוח גם באופיה של החברה. כך למשל, בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה" (ר' כהן, בעמ' 122). בע"א 275/89 אליעזר דוידזון נ' אליעזר אורנשטיין, מו(1) 125 (1991) נקבע באופן דומה כי "בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח" .
האם החברה היא "מעין שותפות"?
- בע"א 8712/13 אמיר אדלר נ' שי לבנת (01.09.2015) (להלן: "עניין אדלר") נקבעו מבחני עזר לצורך סיווגה של חברה כ"מעין שותפות". בכלל זה יש לבחון האם פעילות החברה מאופיינת ביחס אישי בין בעלי המניות, הכרוך באמון הדדי; האם יש הבנה בין בעלי המניות אודות ניהול משותף של עסקי החברה; האם בעלי המניות החליטו להטיל הגבלות על העברת המניות בחברה; מהו מספר בעלי המניות; ומהם יחסי אחזקותיהם (ר' גם: כהן, בעמ' 164).
- אין ספק כי בהתאם למבחני העזר הללו, החברה דנן ניתנת לאפיון כ"מעין שותפות". מדובר בחברה פרטית, אשר יש בה שני בעלי מניות בלבד אשר כיהנו בעבר כשני נושאי המשרה היחידים בחברה. על קיומן של ציפיות לגיטימיות לניהול משותף של החברה ועל יחסיהם אישיים בין בעלי המניות ניתן ללמוד מהסכם בעלי המניות שנחתם בין הצדדים. ההסכם קובע כי "בחודש מאי 2001, החל שי לעבוד בחברה במעמד מקצועי שווה ערך למעמדו של רמי, כאשר למעשה מהיום הראשון להצטרפותו לחברה קיבל שי מעמד של בעל מניות"(ר' סעיף 1.2 להסכם בעלי המניות, ההדגשות לעיל ולהלן הן שלי, ר.ר.). כמו כן קובע ההסכם כי "ניהולה השוטף של החברה יבוצע ע"י הצדדים במשותף..." (ר' סעיף 5.1 להסכם בעלי המניות) וכן כי "שכרם של רמי ושי וכן התנאים הנלווים יהיה בעלות זהה לקופת החברה..." (ר' סעיף 5.2 להסכם בעלי המניות) (ההדגשות שלי – ר.ר.).