- ואולם, משיב בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, אינו חייב להתייחס למכלול הנושאים שעלו בבקשת האישור כבר במסגרת השלב הראשון של הדיון. המשיב יכול לבחור את ה"טקטיקה" בה הוא נוקט בניהול ההליך. הוא רשאי שלא למצות את הדיון בהן במסגרת השלב הראשון. הוא יכול לבחור להתייחס לחלק מהנושאים בלבד בשלב זה, לשים עליהם את הדגש ולהותיר חלק מהשאלות במחלוקת וחלק מהנושאים לדיון בשלב הבא, ככל שיהיה כזה. לכן, במקרה דנן, אם בחר ב"כ המשיבים במסגרת הסיכומים בעל-פה מטעמו לא לשים דגש על חלק מהנושאים שעלו בבקשת האישור ובסיכומי המבקש, זוהי בחירה לגיטימית, שאין בה כאמור כדי לשלול מהמשיבים את האפשרות לחזור ולהידרש לנושא זה בשלב הבא של הדיון.
בנסיבות אלה, אין מקום לטעמי לאפשר לב"כ המשיבים לחזור בו, לאחר שישיבת הסיכומים בעל-פה הסתיימה, מהבחירה שלו לגבי אופן טענת טענותיו בסיכומים, ולאפשר לו "לפתוח" פעם נוספת את הדיון העובדתי ביחס לנושאים שהועלו על-ידיו בבקשה לסילוק עילת תביעה.
- סיכומה של נקודה זו – אני סבורה כי אין מקום לקבל את בקשת המשיבים לסילוק על הסף של עילת התביעה הנוגעת לדיווח 2009 ולניסוי שלב ב' אליו הוא מתייחס. זאת משום שממכלול האמור בפרוטוקול הדיון עולה כי ב"כ המבקש לא התכוון לוותר על עילה זו, גם אם בטעות הובן אחרת. אין מקום "לתפוס" את ב"כ המבקש ולגרום לו לוותר על עילת תביעה רק בשל אי-הבנה.
אין גם מקום לאפשר לב"כ המשיבים להוסיף ולחקור את המבקש בחקירה נגדית ביחס לדיווח 2009. זאת משום שאי-ההבנה לובן כבר במהלך הדיון וב"כ המשיבים לא ביקש באותה עת לחקור את המבקש פעם נוספת. קבלת בקשתו בשלב זה של הדיון – תכביד על הדיון, תאריך אותו ותסרבל אותו. בנוסף, ההחלטה דנן היא החלטה לאישור תביעה ייצוגית, ולכן אין מדובר ממילא ב"סוף פסוק" מבחינת המשיבים. מעבר לכל אלה, לא מצאתי כי חקירה נוספת של המבקש היתה מאפשרת למשיבים להעלות טענות נוספות מעבר לאלה שהועלו על יד בא-כוחם בסיכומים מטעמם ובבקשה דנן.
לאור האמור לעיל, נבחן עתה לגופן את טענות המבקש ביחס לדיווח 2009.
הטענות הנוגעות לדיווח 2009
טענות המבקש
- טענות המבקש ביחס לדיווח 2009 נוגעות ל-4 מדדים שונים שהמבקש טען שדיווח 2009 היה מטעה לגביהם – מדד pasi-75, מדד pasi-50, מדד PGA ומדד pasi CFB.
באשר למדד pasi-75 טען המבקש כי הוא לא פורסם כלל בדיווח 2009. המבקש טען כי למשיבים לא היה הסבר לכך, חרף העובדה שהעדה מטעמם, פרופ' פישמן, נשאלה אודות נושא זה במסגרת חקירתה הנגדית. המבקש טען כי החברה לא פרסמה את העובדה שמדד זה הראה הצלחה אקראית בלבד, ואף לא את העובדה שהצלחה אקראית זו לא היתה מובהקת מבחינה סטטיסטית. לגישתו של המבקש, ההסתרה של תוצאות אלה היתה חמורה במיוחד, שכן מדד זה הוא ה-"gold standard" בבחינת יעילות תרופות למחלת הפסוריאזיס, מדד שהחברה עצמה בחרה להשתמש בו כיעד זה לניסוי שלב ב'.