תצ (ת"א) 55997-06-15 ניר טוביה גולדברג נ' כן-פייט ביופרמה בע"מ

1. המשיבה 1 (להלן: "החברה") עוסקת בפיתוח תרופות, ובין היתר בפיתוח תרופה למחלת הפסוריאזיס (שתכונה להלן: "התרופה"). הבקשה הנוכחית היא בקשה לאישור תביעה ייצוגית, והיא נוגעת לדיווחים של החברה ביחס לניסוי שנערך בתרופה. המבקש טוען כי דיווחי החברה היו מטעים: הציבור הוצף במידע חיובי והוסתר ממנו מידע שלילי, וכי לכן שער המניה לא גילם את הסיכויים הנמוכים של התרופה לצלוח את שלב הפיתוח, סיכויים שהציבור לא יכול היה להעריכם. כפי שיובהר, המבקש מיקד את בקשתו בתוצאות של שני שלבים של הניסוי בתרופה שלגישתו הדיווחים אודותיהם היו מטעים – תוצאות ניסוי שלב ב' משנת 2009 ותוצאות הביניים של ניסוי שלב ב'/ג' משנת 2012.

בסופו של דבר, דיווחה החברה ביום 30.3.2015 על כישלון הניסוי (הדיווח מיום 30.3.2015 צורף כנספח כ"ה לבקשת האישור). למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 27.4.2015, פחות מחודש לאחר הדיווח אודות כישלון הניסוי, דיווחה החברה כי הניסוי אכן הצליח, וכי ניתוח נוסף של תוצאות הניסוי הניב ממצאים חיוביים (ר' נספח כ"ז לבקשת האישור).

2. הקבוצה שהוגדרה על ידי המבקש בבקשת האישור כוללת "כל משקיע שהחזיק במניית כן-פייט עובר לפרסום הידיעה על כישלון הניסוי, מיום 30.3.2015, בין אם מכר את המניה לאחר פרסום זה ובין אם המשיך להחזיק בה אף לאחר פרסום הידיעה על הצלחת הניסוי מיום 27.4.2015" (ס' 150 לבקשה).

המבקש טען כי המשיבים הפרו את הוראת ס' 144א1(א) לחוק ניירות ערך תשכ"ח-1968 בכך שפרסמו בדיווחים המיידים והתקופתיים של החברה פרטים מטעים מהותיים. לכן יש להורות להם לפצות את חברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם בעקבות כך. הוא הוסיף כי המשיבים התנהלו ברשלנות והם אף הפרו את הוראת סעיף 10(b) ל-Securities Act 1993.

3. לצורך הוכחת הבקשה, על המבקש להוכיח הן כי החברה הטעתה את הציבור (לאור קיומו של פער בין הדיווחים שלה לבין המציאות); והן כי קיים קשר סיבתי בין ההטעיה הנטענת לבין הנזק הנטען (שיהיה על המבקש להוכיח את קיומו). כן מוטל על המבקש להוכיח כי מדובר בבקשה שיש מקום לאשר אותה כתביעה ייצוגית לאור כל השיקולים המנויים בהקשר זה בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006.

המבקש טען כי הוא עמד בנטל שהוטל עליו וכי לכן יש לאשר את בקשתו. בשולי סיכומיו התייחס המבקש להתנהלותם של המשיבים בהליך. הוא ציין כי המשיבים התחמקו לאורך כל ההליך ממסירת מסמכים לידיו, וזאת חרף החלטות בית המשפט בנושא. הוא הוסיף כי המשיבים התחמקו בתשובותיהם מבקשות שהוא הגיש בהקשר זה, והשיבו באופן לא ענייני ולא אמין שהותיר תחושה לא טובה. המבקש הדגיש כי אין מקום לניסיון המשיבים להיבנות ממניעה של מסמכים ממנו כדי לגרום לחוסר בתשתית הראייתית.