ועוד - אף שבהסכם המתווה קיימות הוראות המתייחסות להעסקתו של התובע בחברה בשלב א', אין מדובר בהוראות הנוגעות ישירות למטרתו של ההסכם – רכישת המניות, או בהסכם העסקה, אשר כפי שנראה להלן, קיים בנפרד.
- הסכם העסקתו של התובע –
כאמור לעיל בין התובע לחברות נחתם לראשונה הסכם העסקה בשנת 2012, כאשר במועד מכירת מניותיו לצ'אושו, היה לתובע הסכם העסקה בתוקף מיום 9.9.13 (נספח 5 לכתב ההגנה. לעיל ולהלן – הסכם ההעסקה).
להלן עיקרי הסעיפים הרלוונטיים מתוך הסכם ההעסקה:
סעיף 2.1 - התובע יועסק כמנכ"ל החברות במשותף עם צ'אושו;
סעיף 3.1 – החברה מתחייבת להעסיק את התובע לתקופה שלא תפחת משנתיים מיום חתימת ההסכם ותקופת ההעסקה תתחדש באופן אוטומטי לתקופות נוספות של 12 חודשים, אם לא תימסר הודעה בכתב על סיום ההעסקה לפחות 90 יום לפני מועד כל חידוש.
סעיף 3.2 – חרף האמור לעיל, העובד רשאי לסיים את עבודתו בכל עת בהודעה בכתב שתינתן 90 יום מראש.
סעיף 10 – יובא כלשונו מפאת חשיבותו: "במקרה בו החברה החליטה להפסיק את ההתקשרות בטרם סיום תקופת ההעסקה תהיה החברה מחויבת לשלם לעובד את מלוא התנאים המפורטים בסעיפים 7 ו-8 להסכם זה כאילו נמשכו יחסי העבודה בין הצדדים לאורך 6 חודשים נוספים. אין בסיום יחסי עבודה כדי לגרוע מזכויות העובד כבעל מניות ודירקטור בקבוצת צבאן".
סעיף 13 – כל שינוי להסכם יעשה בכתב בלבד.
- הסכם ההעסקה נוסח ונחתם כאשר התובע היה בעלים בחברות, כך שמדובר למעשה בהסכם שיש לראות בו ככזה שנוסח על ידי התובע, בשונה מעובד רגיל, אשר לרוב מקבל הסכם שלכל היותר ניתנת לו האפשרות להעיר בו הערות (עמ' 25, ש' 16). בנוסף, התובע וצ'אושו חתמו על הסכם העסקה זהה עם החברות (עמ' 41, ש' 13).
- כעולה מהסכם ההעסקה, אכן הוגדרה בו תקופת עבודה קצובה ואולם נקבע גם במפורש שניתן לסיימו לפני תום התקופה הקצובה, תוך קביעת המשמעות של פעולה כאמור. לפיכך – הסכם ההעסקה אינו תומך בטענת התובע כי לא ניתן היה לפטרו בתוך התקופה הקצובה.
- באשר לטענת התובע כי הסכם ההעסקה בוטל עם חתימת הסכמי 16.2.14 – לא מצאנו לכך תימוכין. לא זו בלבד שאין כל הוראה באותם הסכמים, המורה על ביטול הסכם ההעסקה, אלא שהסכם המתווה קובע במפורש כי העסקתו של התובע תמשך ללא שינוי בתנאי העסקתו, למעט שינוי עליו הוסכם בסעיף הדיבידנדים (סע' 2(א)(3) להסכם המתווה). בהתאם, אכן כל זכויותיו של התובע בתקופת עבודתו, לאחר חתימת הסכמי 16.2.14, שולמו בהתאם להסכם ההעסקה ואין טענה אחרת מפי מי מהצדדים.
יתרה מכך, התובע מעלה בפנינו טענה והיפוכה – שכן מחד טוען שהוראת סע' 10 להסכם ההעסקה לא חלה ומאידך טוען כי חל סע' 3.1 להסכם ההעסקה, לפיו היה זכאי להמשיך ולעבוד עד חודש 9/15 לכל הפחות.