- המסקנה שלפיה מחיר המינימום היה ברור לכל המציעים הפוטנציאליים אף מתחזקת לנוכח העובדה שאיש מהם לא ביקש הבהרות מאת רמ"י באשר לתנאי זה טרם שנסגר המכרז, וגם המשיבים לא התריעו על קיומו של הפגם; כאשר "הלכה היא כי הימנעות ממתן התרעה על פגם במכרז עד לאחר שפורסמו תוצאותיו, מקימה מניעות מלתקוף את המכרז על סמך פגם זה, אלא אם כן מדובר בפגם חמור היורד לשורש חוקיות המכרז" (עניין אנגלסמן, בפסקה 26; וראו עע"מ 2914/09 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' מדינת ישראל – משרד החינוך, [פורסם בנבו] בפסקה 13 (24.11.2009); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ג' – משפט מינהלי כלכלי 192-190 (2013) (להלן: ברק-ארז כרך ג'); דקל כרך ב', בעמודים 373-372). בנוסף, אותו הנוסח בדבר מחיר המינימום שימש את רמ"י במכרזים רבים נוספים ונמסר כי לא נשמעו בהם טענות לעמימות מפי מציעים או מציעים פוטנציאליים; וכפי שציינתי במקרה אחר, "נודעת משמעות ויש משקל לכך שהרשות נהגה לפי הפרשנות האמורה לאורך תקופה, ובלא שהיה מי שהשיג על כך" (בג"ץ 5134/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' מועצת מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 43 (14.11.2016), וראו האסמכתאות שם; הדברים נאמרו ביחס לפרשנות חקיקה, וכוחם יפה גם באשר לפרשנות מכרזים).
יודגש כי אותו הנוסח של המכרז הוא שעמד לעיני המציעים הפוטנציאליים כולם; ולפיכך גם אם היה פגם בנוסח התנאי הנדון, הוא לא העניק למי מהמציעים יתרון על פני האחרים, ובנסיבות אלה ספק אם נגרמה פגיעה בשוויון. המשיבים אמנם טוענים שלרשות חברי הקבוצות המתואמות עמדו משאבים רבים יותר שאפשרו להם להעריך נכונה את שווי השוק של הקרקע ולהתאים לכך את הצעותיהם; אך הטענה נטולת תימוכין במסד העובדתי בענייננו, המגלה תמונה שונה. כך, למכרז הוגשו הצעות ב"מנעד רחב של מחירים" (פסקה 29 לסיכומי רמ"י) ולא ניתן לזהות בו פער מובהק בין המציעים המתואמים לבין המציעים הבלתי-מתואמים. מרבית הזוכים במכרז כלל לא השתייכו לקבוצת מוקארי או לקבוצת מחאג'נה, אלא היו אנשים פרטיים שאין להם כל קשר ליתר המתמודדים במכרז – בדיוק כמו המשיבים. והדעת נותנת כי מי שמתכוון להשתתף במכרז מסוג זה יטרח לערוך בירור ולו מינימלי על אודות שווי הקרקע, בירור שיוביל אותו בנקל להבנת מחיר המינימום כהלכה. זאת ועוד, אם תמצי לומר שהפגיעה בשוויון נובעת מכך שחלק מהמציעים כבר למדו מנסיון העבר את פשרה של ההנחה בגין אזור עדיפות לאומית, אזי מתברר כי דווקא המשיב 3 השתתף כבר במכרז בעל תנאי זהה – ולפיכך למצער חלק מהמשיבים כבר למדו "על בשרם" את "פתרון החידה". לבסוף יוער בהקשר זה כי ביטול המכרז ופרסום אחר תחתיו, יביא לפגיעה באותם זוכים בלתי-מתואמים במובן זה שהם יימצאו בעמדת נחיתות לעומת יתר המציעים, לאחר שהצעותיהם הזוכות נחשפו (ראו דקל כרך ב', בעמוד 310).