- קבוצת מוקארי טוענת כי העתירה באה לעולם רק מחמת היות הזוכים מהמגזר הערבי, ועל רקע פעילות ציבורית לשמירה על "צביונה היהודי" של עפולה, כשהמשיבים הם כ"עותרים ייצוגיים" מטעם אותם פעילים, והמניע להגשת העתירה הוא לאומני. מטעם זה נטען כי המשיבים אינם נקיי כפיים, ומודגש כי הם לא הלינו על תנאי המכרז טרם שנודעה זהות הזוכים בו, וכלל לא טענו שהצעותיהם הן שהיו צריכות לזכות במכרז כך שאין כל קשר סיבתי בין הקנוניה והתכסיסנות הנטענות לבין הפסדם של המשיבים. ביחס לעילת הסף של שיהוי מדגישה קבוצת מוקארי כי העתירה הוגשה 43 ימים לאחר ההודעה על זהות הזוכים במכרז – יומיים לפני מועד השיהוי הסטטוטורי – ומלבד זאת התנהלות המשיבים מאופיינת בשיהוי אובייקטיבי וסובייקטיבי. כן נטען שלא היה מקום להטיל את האשמה בגין מעשה עשוי, דהיינו מימוש הזכייה, על הזוכים; וכי ממילא אין זה בסמכותו של בית משפט לעניינים מנהליים להורות על ביטול חוזים.
בהתייחס לתיאום הצעותיהם נטען מטעם קבוצת מוקארי כי מר מוקארי חלק עם חבריו את המידע על אודות המכרז, לרבות המחירים שכדאי בעיניו להציע – והם בחרו לפעול בהתאם להמלצות על דעתם, כשכל אחד מחברי הקבוצה הוא שאחראי על הבנייה במגרש שבו זכה. בהיעדר איסור בתנאי המכרז על שיח בין מציעים, שנטען כי אינו מהווה תכסיסנות לנוכח השוני שבין אנשים פרטיים הפועלים בתום לב לבין חברות מסחריות – לא נפל פגם בהתנהלות חברי הקבוצה, שהתאפיינה בשקיפות; ופסילת הצעותיהם היא שתפגע בעקרון השוויון, היות שהמדובר בפרקטיקה מקובלת במכרזים דומים. עוד מודגש כי לפי כללי הפרשנות בדיני מכרזים, יש ליתן משקל לאומד דעתו של עורך המכרז, ולהעדיף פרשנות שמקיימת את ההצעות.
קבוצת מחאג'נה טוענת אף היא לחוסר נקיון כפיים של המשיבים בשל כך שהעתירה "נולדה בחטא", שעניינו רצון למנוע השתקעות של ערבים בעפולה מטעמים גזעניים. מוטעם כי המשיבה 1 היתה פעילה בולטת בהתנגדות למגורי ערבים בעיר, ועל רקע זה הוחלף שמה בשם של אדם אחר בכתבי בי-דין שהגישו המשיבים בהליך דלמטה; וכי בא-כוח המשיבים אמר בריאיון ברדיו כי הרקע לעתירה הוא רצון של תושבים בעפולה "לשמור על צביונה היהודי". לגופו של עניין מוסיפה קבוצת מחאג'נה וטוענת כי בית המשפט נכנס בנעלי הוועדה והחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו, באשר החלטת הוועדה שלא לבטל את המכרז איננה חורגת ממתחם הסבירות. בהתייחס לתיאום הצעותיהם, קבוצת מחאג'נה מדגישה כי חבריה הם שני זוגות מציעים בלבד שיש ביניהם קשרי משפחה; הם אינם קשורים לקבוצת מוקארי; המחירים שהציעו נסמכים על התייעצות שקיימו עם אדריכל מקומי; זו הפעם הראשונה שהם ניגשים למכרז של רמ"י; והם הציעו הצעה בודדת לכל זוג – כך שאין בהתנהלותם משום חוסר תום לב, תכסיסנות או פגיעה בהגינות המכרז.