זאת ועוד, בהקשר זה הנני מוצאת לדחות גם טענת התובעים, בהסתמך על תשובות המומחה לשאלות ההבהרה מטעמם ולפיה הינם זכאים לסך 3,500 ₪ בגין הרובה במרפסת, וזאת, בהינתן טענת הנתבעת – שלא נשללה - ולפיה, לאחר האיטום ממילא בוצע שוב הריצוף במרפסת בפיקוח מומחה בית המשפט.
ליקויים אשר הושארו לשיקול דעת בית המשפט:
- מומחה בית המשפט השאיר, במסגרת חוות דעתו, שני ליקויים לשיקול דעת בית המשפט – הראשון – תיקון טיח בפרגולה והשני, תיקון ליקוי בדלת לכיוון החנייה. בהקשר לשני ליקויים אלו, הרי שלאחר ששקלתי לא מצאתי לחייב הנתבעת בגינם.
כך, ראשית – בכל הנוגע לתיקון הטיח הרי שבהינתן שמדובר בפרגולה של השכן, לא מצאתי המקור בדין המזכה את התובעים לדרוש תיקון הליקוי ומשכך, הנני דוחה תביעתם בהקשר זה.
שנית- בכל הנוגע לדלת לחנייה- אמנם, כפי שפורט על ידי מומחה בית המשפט מדובר ברכוש משותף ואף לעניין זה לא הצביעו התובעים על מקור בדין המזכה אותם לקבלת פיצוי בגין הליקוי. בהקשר זה אציין כי יכול שהתובעים זכאים לחלק בפיצוי בשיעור חלקם ברכוש המשותף ואולם, הואיל ולא הניחו בפני בית המשפט תשתית המבססת חלקם ברכוש המשותף, ממילא דין טענתם להידחות.
- לאור האמור, אינני מוצאת לזכות התובעים בליקויים בסך של 3,500 ₪ אשר הושארו לשיקול דעת בית המשפט .
- בנוסף, במסגרת תשובות לשאלות הבהרה אשר נשלחו על ידי התובעים, הוסיף המומחה סך של 8,500 ₪ בין ביצוע תיקונים בחיפוי קירות החוץ ואולם, ציין כי מדובר בקירות שהם רכוש משותף. לאחר ששקלתי האמור - בנסיבות בהן מדובר בקירות חיצוניים אשר אינם פונים לכיוון מרפסת התובעים ומשכך, הינם אמנם רכוש משותף ושבהינתן שגם לעניין זה לא הציגו התובעים המקור לזכותם לקבלת פיצוי זה וכן, לא שיעור חלקם ברכוש המשותף- אינני מוצאת לחייב את הנתבעת בתשלום זה.
יתר הליקויים:
- כפי שפורט בסעיפים 15 (ב), (ד) ו – (ו) לפסק הדין לעיל, הצביע מומחה בית המשפט על ליקויים במרפסת השמש (בסך 19,000 ₪), בחיפוי קירות האבן, צביעת הדירה, רובה מתפוררת (בסך 700 ₪ בהבדל מהרובה במרפסת השירות), ליקויי רטיבות, סדקים ותיקון נקודת חשמל- כולם ליקוים אשר הנתבעת לא הצביעה על כל טענה בהקשר אליהם ומשכך, הנני מאשרת פיצוי כספי בגין ליקויים כאמור בסך כולל העומד על 28,830₪.
חיוב בגין פיקוח הנדסי, רווח קבלני ומע"מ
- טוענת הנתבעת כי אין לחייב אותה בעלויות פיקוח הנדסי, רווח קבלני ומע"מ. טענותיה אלו משתיתה הנתבעת ראשית על זכותה לביצוע תיקונים- טענה אשר נדחתה על ידי לעיל. כיוון שכך הרי שמשידרשו התובעים לביצוע העבודות באמצעות קבלן מטעמם, יש מקום לפסוק – בהתבסס על חוות דעת מומחה בית המשפט תוספת בשיעור של 20-30% בגין רווח קבלני. בהתאמה לכך, הנני קובעת כי למחירים תתווסף תוספת בשיעור 25%.
זאת ועוד, מוסיפה הנתבעת וטוענת כי אין לחייב בגין פיקוח הנדסי הואיל וסביר שהתובעים יבצעו התיקונים באמצעות קבלן שיפוצים בלא כל פיקוח. טענה זו נדחתה על ידי מומחה בית המשפט במסגרת תשובות לשאלות הבהרה אשר ניתנו על ידו ביום 3/12/14. שם במסגרת תשובה לשאלה 17 משיב המומחה כי :"במקרה הנדון, ולאור היסטוריה של תיקונים לא מוצלחים אני ממליץ על פיקוח הנדסי, אשר נדרש להתווסף לעלויות חוות הדעת". תשובתו של המומחה, עולה בקנה אחד עם נסיבות התיק, כמו גם היסטורית התיקונים אשר בוצעו במסגרתו ולרבות, כישלונה של הנתבעת מביצוע התיקונים- משכך, הנני סבורה כי יש ממש בדרישה כאמור. משכך הנני קובעת תוספת פיקוח בסך של 10%.