דיון
- כידוע, בבקשה לצו ביניים על בית המשפט לשקול הן את סיכויי העתירה לגופה, והן שיקולים של מאזן הנוחות. שיקולים אלה משליכים זה על זה במעין "מקבילית כוחות". כך, "ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות" (ר' למשל בר"ם 8601/10 ק.מ.מ. מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב (20.12.2010).
לכן ייבחנו להלן שני השיקולים הללו, כדי לבחון אם יש מקום לקבל את בקשת המבקשת למתן צו ביניים.
סיכויי העתירה
- בהתייחס לסיכויי העתירה, ישנם שני נושאים עיקריים השנויים במחלוקת בין הצדדים – סמכותה של הוועדה לשקול את הניסיון הרע הקודם כאחד משיקוליה, ותוקפה של ההחלטה לגופה.
- הנושא הראשון הוא עצם סמכותה של ועדת המכרזים להביא בחשבון את הניסיון הקודם שהיה לעירייה עם המבקשת כשיקול לפסילת הצעתה, על רקע תנאי המכרז הנוכחי. בהקשר זה טענה המבקשת כאמור כי לוועדה לא היתה סמכות לעשות כן, משום שהשיקול היחידי שהותר לה לשקול היה שיקול המחיר.
מנגד, הפנתה העירייה לכך שהמכרז התיר לוועדה שלא לבחור בהצעה הזולה ביותר, ושהותר לה לא להתחשב בהצעה שהיא בלתי-סבירה. מסקנה דומה עולה – כך נטען – גם מתקנות המכרזים ומההלכה הפסוקה.
- בשלב זה של הדיון, אינני סבורה כי ישנו סיכוי גבוה לטענת המבקשת לפיה ההחלטה מיום 21.6.2017 ניתנה בחוסר סמכות של הוועדה, משום שהוועדה שקלה את הניסיון הקודם שהיה לעירייה עם המבקשת כאחר משיקוליה. הוועדה היתה מוסמכת על פני הדברים לא להתחשב בהצעה שהיא "בלתי סבירה" והיא היתה מוסמכת שלא לקבל את ההצעה הזולה ביותר או כל הצעה שהיא. בדיון בעתירה לגופה יהיה מקום לבחון האם מסקנתה של הוועדה אודות הצעתה של המבקשת עולה בקנה אחד עם סמכותה לפסול הצעה בלתי סבירה ולא לקבל את ההצעה הזולה ביותר – וזאת לאור מכלול האמור במסמכי המכרז על פרשנותו הנכונה.
לכן, אף שאין מדובר בטענה נעדרת סיכוי, לא ניתן לקבוע כי סיכויי הטענה להתקבל הם גבוהים.
- הנושא הנוסף שהצדדים חלוקים לגביו הוא כאמור השאלה האם החלטתה של הוועדה לפסול את הצעתה של המבקשת, בהנחה שניתנה בסמכות, היא החלטה שיש מקום לכך שבית המשפט יתערב בה. העירייה טענה כי מדובר בהחלטה סבירה ומידתית, משום שהיא נגעה רק למכרז הנוכחי, ומשום שהוועדה התרשמה במהלך השימוע שהעירייה איננה יכולה עדיין לתת אמון במבקשת לאור ניסיון העבר.