הנתבע דאג לציין כי הרעיון לרכוש את חברת תרמיון היה יוזמה שלו בלבד ולא של התובע, אלא שהנתבע גם הודה שניסיונו לבצע רכישה של חברת תרמיון ללא מעורבות של התובע לא צלח .מה גם שאחד התנאים היה שהתובע ינהל את המו"מ מול מגל ולא יחשוף בפניו כי הנתבע הוא אחד מהרוכשים.
לכן כמי שיזם את הרעיון, ניתנה לנתבע הזכות לרכוש את חלקו של התובע בתחילת הדרך ולפני שפעילות החברה המשותפת תרקום עור וגידים ותחל לייצר הכנסות שאז ייתכן ושווי מניותיו של התובע יעלה בהתאם לעליה בהיקף פעילות החברה והכנסותיה.
על מנת לגמול לתובע על ניהול מו"מ וסגירת העסקה לרכישת חברת תרמיון ועל מנת שהתובע ייצא נשכר מפעילותו, שכן בלעדיו לא היה מצליח הנתבע לממש את הרעיון לרכישת חברת תרמיון שהיא הבסיס לפעילותה של החברה המשותפת וללא רכישת חברת תרמיון לא הייתה לחברה המשותפת זכות קיום, נקבע בהסכם סכום הוגן שיקבל התובע היה והנתבע יחליט על דעת עצמו ומכל סיבה שהיא לרכוש את חלקו של התובע בחברה המשותפת ולהעבירה לבעלות של הנתבע באופן מלא.
יחד עם זאת, עדיין עסקינן באופציה בלבד.אם היה סבור הנתבע כי מכל סיבה שהיא אין הגיון עסקי –כלכלי במימוש האופציה, היה יכול לבחור שלא לממשה ולהותיר את הזכויות בחברה המשותפת באופן שווה בין התובע לנתבע.
- אני רואה קושי נוסף בקבלת טענתו של הנתבע לפיה לא התכוון לממש את זכות האופציה שניתנה לו באופן בלעדי בהסכם ומטרת הודעתו הייתה רק בחינת תגובתו של התובע ,זאת על רקע חשדות שהיו לנתבע באשר למידע שמסר התובע לנתבע בנוגע לעסקה לרכישת תרמיון.
ההסכם מקנה לנתבע כאמור זכות להודיע לתובע על כוונתו לרכוש את חלקו של התובע בסכום שהוסכם מראש, מבלי שנדרשת תגובה מצד התובע להודעת הנתבע.
הנתבע, למרות שידע כי משלוח ההודעה לתובע מחייב אותו לכל דבר ועניין, בחר לשלוח לגרסתו הודעת סרק, רק על מנת לבחון את מהירות תגובת התובע להודעה.בנסיבות אלו אני סבורה כי הנתבע פעל בחוסר תום לב ובניגוד לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973.
"בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה".
השימוש שבחר הנתבע לעשות בזכות שניתנה לו על פי החוזה, לצורך העמדת התובע למבחן למרות המשמעויות הידועות לו כתוצאה מהשימוש בזכות האופציה, היא חסרת תום לב כלפי התובע, באשר עומדות לנתבע דרכים נוספות לפעול בהן על פי דין, היה וסבר כי התובע פעל בניגוד לדין, בין אם בדרך של ביטול ההסכם או דרישה לפיצוי.
- למעלה מן הדרוש, אציין כי גם אם היה הגיון בטענתו של הנתבע כי הודעתו על כוונה למימוש האופציה נעשתה אך לשם בחינת מהירות תגובתו של התובע, הרי שבנסיבות העניין איני סבורה כי מהירות תגובתו של התובע יש בה כדי להועיל לנתבע בהוכחת טענתו.
ביום 27.4.13 הציג התובע מסמך פרוטוקול דיון של החברה המשותפת, ממנו עולה באופן ברור כי כוונת התובע היא למכור את חלקו בחברה בין אם לנתבע מכוח זכות האופציה שניתנה לו בהסכם השותפות ובין אם לצד ג'.