תא (ת"א) 36992-08-13 ניר גרוף נ' אלצי אליהו

1. עניינה של התביעה שלפניי הוא הסכם שותפות שנכרת ביום 12.2.2013 בין סיון גרוף באמצעות אביה, ניר גרוף (להלן: "התובע" או ביחד ייקראו "התובעים") ובין אליהו אלצי (להלן: "הנתבע").

הסכם השותפות נכרת על רקע  כוונת התובע והנתבע לרכוש את פעילותה של חברת "תרמיון" אשר רכישתה תוכננה להתבצע  באמצעות חברת חדשה שתוקם בבעלות משותפת של סיון גרוף, בתו של התובע, ושל הנתבע, היא חברת "תרמוסטטים כחול לבן" (להלן: "החברה המשותפת").

לשם הנוחות אציין, כי במהלך פסק הדין תהיינה התייחסויות לתובע כצד להסכם השותפות, על אף שכאמור הוא אינו צד פורמלי להסכם, באשר בפועל התובע והנתבע התנהלו כצדדים להסכם לכל דבר ועניין ואילו סיון כלל לא לקחה חלק פעיל בנוגע לניהול החברה המשותפת או לשותפות שבין הצדדים.

1. הן התובע והן הנתבע, , בעלי היכרות מוקדמת ובעלי רקע קודם בתחום זה.

התובע בעל ניסיון של עשרות שונים בתחום המוצרים לענף הדוודים .

הנתבע עוסק בתחום של שיווק וייצור חלקים לדודי שמש באמצעות חברת "ספק סחר" שבבעלותו.

1. הסכם השותפות נחתם אמנם בין סיון גרוף לבין הנתבע, אולם בפועל התובע הוא שניהל את המהלכים והפעולות לטובת החברה המשותפת .למעשה סיון גרוף לא לקחה חלק בפעילות החברה המשותפת.
2. הסכם השותפות כולל תנאים שונים. הסעיף שמהווה את עילת התביעה הוא הזכות שניתנה לנתבע במסגרת הסכם השותפות לרכישת כלל מניותיה של סיון בחברה המשותפת, בתוך 3 חודשים ממועד חתימת ההסכם .זאת בתמורה לסכום של 1,075,000 ₪.

מחצית מסכום זה מהווה את שווי המניות בחברה המשותפת והמחצית הנותרת - בגין תניית אי תחרות.

נוסף על כך הוסכם כי במסגרת מימוש האופציה ישלם  הנתבע 50% לתובע  משווי המלאי הקיים בחברה המשותפת.

1. ביום 30.4.13 שלח הנתבע הודעה לתובע על כוונתו לממש את זכותו על פי הסכם השותפות לרכישת מניותיה של סיון בחברה המשותפת.

הנתבע ציין בהודעתו את אופן ביצוע התשלום בעבור המניות וכן ציין כי ישלם סכום נוסף של 137,500 ש"ח שמהווה את מחצית שווי המלאי הקיים בחברה המשותפת.

עוד ציין הנתבע כי יפנה אל בא כוחו לצורך ניסוח הסכם הרכישה על מנת לאפשר חתימה על הסכם רכישה המניות בתוך 7 ימים.

1. התביעה שלפניי הוגשה לאחר שהנתבע סירב לשלם לסיון את התמורה בגין מניותיה בחברה המשותפת בהתאם להודעת מימוש הזכות לרכישת המניות.

התביעה הוגשה לתשלום הסכום של 1,212,500 שמהווה את הסכום שנקבע בהסכם השותפות (1,075,000 ש"ח) בצירוף  שווי מחצית המלאי הקיים בחברה המשותפת על פי הודעת הנתבע (137,500 ש"ח).

1. טענתו העיקרית של הנתבע היא כי התובע הציג בפניו מצגי שווא באשר למשא ומתן שניהל באופן עצמאי לרכישת חברת "תרמיון" מול בעלי חברת תרמיון, והודעתו על כוונתו למימוש הזכות לרכישת מניות התובעים נועדה אך ורק לבחון את תגובתו של התובע ועל מנת לאשש את החשדות בדבר מצגי השווא וההטעיה שנקט התובע כלפי הנתבע .

על כן לטענת הנתבע ,אין מקום לאכוף את קיומו של הסכם השותפות על הנתבע ובכלל זאת אין תוקף להודעתו על הכוונה לרכוש את מניות התובעים בחברה המשותפת.

למעשה טוען הנתבע לתרמית מתוכננת מראש שביצע  כלפיו התובע, בכך שהודיע לנתבע ששווי עסקת רכישת תרמיון הוא 1.5 מיליון ש"ח ותמורתה תשולם באופן שווה על ידי הצדדים, כ"א מהצדדים ישלם 750,000 ש"ח. כאשר למעשה העסקה נכרתה אל מול מר יוסף מגל ז"ל (להלן: "מגל"), בעליה של חברת תרמיון, בסכום של 750,000 ש"ח, והנתבע  הוא ששילם את מלוא סכום הרכישה והתובע לא שילם תמורה כלשהי למרות שהצהיר בפני הנתבע כי גם הוא שילם סכום של 750,000 ש"ח ישירות למגל.

לטענת הנתבע רק בדיעבד  התברר לו , לאחר שיצר קשר עם מגל, בעליה של חברת תרמיון, שנרכשה על ידי התובע והנתבע, כי התובע הטעה את הנתבע בנוגע לתנאי העסקה שנכרתה עם מגל באשר לרכישת חברת תרמיון.

1. במהלך חודש יוני 2013, לאחר שהתגלעה המחלוקת בין התובע לנתבע ולאחר שתביעה שהגיש הנתבע לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחתה, הקים הנתבע חברה חדשה בבעלותו, חברת התרמוסטט לישראל, אליה העתיק הנתבע את פעילות החברה המשותפת.

תמצית טענות התובע

1. לגירסת התובע פנה אליו  הנתבע לצורך ניהול מו"מ עם מגל למטרת רכישת חברת תרמיון. ניהול המו"מ נעשה בשליחותו של הנתבע ובידיעתו. ההסכמה בין הצדדים הייתה שייחתם הסכם שותפות בין התובע לנתבע להקמת חברה משותפת אשר תקלוט את פעילות חברת תרמיון. לצורך כך נוהל מו"מ שהביא בסופו של יום לחתימה על הסכם שותפות, נשוא התביעה שלפניי.
2. בהסכם השותפות ניתנה לנתבע הזכות לרכוש את חלקה של סיון בחברה המשותפת בתמורה לתשלום של 1.075 מיליון ₪. מחצית מהסכום בגין 50% ממניות החברה המשותפת ומחציתו השנייה של הסכום בגין סעיף אי תחרות. כן הוסכם כי הנתבע ישלם מחצית משווי מלאי החברה המשותפת.
3. ביום 30.4.13 נשלח מכתב מטעם הנתבע ובו הודיע על  מימוש זכותו לרכישת חלקו של התובע בחברה המשותפת. משלא עמד הנתבע בהתחייבותו על פי ההסכם ולא שילם לסיון את התמורה שנקבעה בהסכם , הוגשה התביעה בגין הפרת ההסכם.

לטענת  התובע , האופן בו נשלחה הודעת הנתבע על כוונתו למימוש הזכות על פי ההסכם, מעיד על רצינות כוונתו של הנתבע לרכוש את חלקו של התובע בחברה המשותפת.

1. לשיטת התובע ,  הסכום שהתחייב הנתבע לשלם בגין חלקו של התובע, אינו משקף את השקעת הצדדים בהקמת החברה, אלא נגזר משווי החברה כפי שהוערך על ידי הצדדים ובהתאם לפוטנציאל העסקי של החברה המשותפת.
2. כן נטען כי הנתבע הכיר היטב את פעילותה של חברת תרמיון שנרכשה בתום מו"מ שניהל התובע בשליחות הנתבע. יתרה מכך טען כי הנתבע חתם בעצמו על מסמכי רכישת חברת תרמיון וכן על הסכם ייעוץ שנחתם בקשר עם רכישתה של חברת תרמיון.
3. לגירסת התובע , מאחר והוא בעל הידע בתחום ומאחר והנתבע כשל בניסיונו לרכוש את חברת תרמיון בעבר, הוא היה אמון על ניהול המו"מ לרכישת תרמיון ועל תכנון ושילוב פעילותה של חברת תרמיון במסגרת החברה המשותפת שהקימו התובע והנתבע.

על פי ההסכם בין הצדדים , הנתבע היה מי שנשא בעיקר נטל המימון בסכום של 625,000 ש"ח וכן מחצית משווי מלאי חברת תרמיון ואילו התובע נדרש לשלם סך של 125,000 ש"ח וכן מחצית משווי מלאי חברת תרמיון.

עוד נטען כי שווי העסקה הכולל לרכישת תרמיון היה 750,000 ש"ח ולא 1.5 מיליון כפי שטוען הנתבע.

1. לטענת התובע החליט הנתבע להדיר את רגלי התובע מהחברה המשותפת ואף החל לנקוט צעדים לשם מימוש תכניתו זו, שבסופה ביקש להשתלט באופן מוחלט על החברה המשותפת. במסגרת זו טוען התובע כי הנתבע הקים ביום 12.6.13 חד צדדית , חברה חדשה  באופן עצמאי, חברת "התרמוסטט לישראל" ונקט בצעדים לצורך העתקת פעילות החברה המשותפת לחברה החדשה שהקים.

תמצית טענות הנתבע

1. לגירסת הנתבע , בין הצדדים שררו יחסי היכרות וחברות במשך 10 שנים, במהלכן השלימו מיזמים משותפים. על בסיס מערכת יחסים זו ביקש הנתבע מהתובע כי יסייע לנתבע לרכוש את פעילות חברת תרמיון מידיו של מגל.

הנתבע הדגיש כי הרעיון, היוזמה והרצון לרכישת חברת תרמיון היו של הנתבע בלבד.

לעניין זה אין מחלוקת כי מאמציו של הנתבע לרכוש את תרמיון לא נשאו פרי. לשם זה נזקק ל"שירותי" התובע שהתייצב בחזית העיסקה אל מול מגל לצורך רכישת תרמיון.

1. לטענת הנתבע, בסיומו של המו"מ למול מר יוסף מגל, הודיע התובע לנתבע כי הסכום המבוקש עבור רכישת חברת תרמיון הוא 1.5 מיליון ש"ח, כולל שירותי ייעוץ והדרכה של מר מגל. על כן סוכם בין הצדדים כי כל צד ישלם מחצית מסכום הרכישה ובהתאמה יחזיקו כל אחד מהצדדים 50% ממניות החברה המשותפת. בהקשר זה מתעלם הנתבע לחלוטין מחלקו של התובע בכך שגרם והביא לעיסקה .

בשלב מאוחר יותר הודיע התובע לנתבע כי הפקיד את חלקו בעסקה בסך של 750,000 בנאמנות אצל עו"ד רבשטיין.

התובע ביקש מהנתבע כי חלקו של הנתבע יועבר באופן הבא: 500,000 ש"ח יופקד בנאמנות אצל עו"ד מטעמו של התובע ויתרת הסכום בסך של 250,000 ש"ח תשולם בפריסה ל – 18 תשלומים, כאשר מתוכם 125,000 ש"ח יועברו במזומן לידי התובע.

לטענת הנתבע , טיוטת הסכם המייסדים אמנם לא נחתמה, אך נכתב בה כי כל אחד מהצדדים יממן את העסקה בסכום של 750,000 ש"ח.

1. לגירסת הנתבע , הסכם השותפות נוסח על ידי התובע ונחתם במהלך פגישה של הצדדים בבנק ולאחר שהתובע לחץ על הנתבע לחתום על הסכם השותפות מבלי שקודם לכן הוצגה לו טיוטה של הסכם השותפות.

על פי גרסת הנתבע לא נרשם בהסכם השותפות כי התובע מתחייב לשלם סכום של 750,000 ש"ח כפי שהוסכם בין הצדדים, מאחר שעל פי הצהרת התובע סכום זה "כבר שולם" למר מגל יוסף עובר לחתימת ההסכם.

1. לטענת הנתבע , לאחר חתימת ההסכם החל התובע לנקוט בפעולות שונות על מנת ליצור מחלוקות עם הנתבע בנוגע לפעילות החברה המשותפת, על מנת להביא לכך שהנתבע ייאלץ לקנות את חלקה של סיון ובכך יגרוף התובע  לכיסו סכום של 1.075 מיליון ש"ח. לגרסת הנתבע, תכנן התובע מלכתחילה לוותר על חלקו בחברה המשותפת.

בין הפעולות שנקט התובע, מנה הנתבע: בקשה לחתום על מסמך בעניין תשלום שכר לדירקטורים וביניהם התובע, אלא שהנתבע סירב לחתום על מסמך זה, בשל התנגדותו שהתובע יקבל שכר כאשר לחברה המשותפת אין פעילות והיא אינה מייצרת הכנסות כלשהן.

1. לטענת הנתבע פנה אליו התובע מס' פעמים תוך ציון זכותו של הנתבע לרכוש את חלקו של התובע וביום 30.4.13 החליט הנתבע לבחון את מהירות ואופי תגובתו של התובע בהתייחס להודעת הנתבע למימוש זכותו לרכישת חלקו של התובע בחברה המשותפת.

לטענת הנתבע , לא התכוון לממש הלכה למעשה את זכותו על פי ההסכם לרכישת חלקו של התובע, והודעה זו נשלחה על מנת לאמת את חשדותיו של הנתבע בדבר כוונותיו של התובע (מעשה התרמית ורצונו להביא לכך שהנתבע ירכוש את חלקה של סיון בחברה המשותפת בתמורה לתשלום של 1.075 מיליון ש"ח).

לשיטתו של הנתבע , מהירות התגובה של התובע מהווה אימות לחשדותיו כי כל פעולות התובע מרגע חתימת הסכם השותפות נעשו כדי לגרום לנתבע לבחור במימוש זכותו לקניית חלקו של התובע.

הנתבע טוען כי רק בשלב זה, כאשר התובע חדל להגיע למפעל של החברה המשותפת, פגש הנתבע ביחידות את מגל ושמע ממנו כי מעולם לא קיבל תמורה מהתובע בגין רכישת חברת תרמיון .למעשה  רק בשלב זה נודע לנתבע כי שווי העסקה לרכישת חברת תרמיון היה בסכום כולל של 750,000 ש"ח ולא 1.5 מיליון ש"ח, בניגוד למצגי התובע עובר לחתימת הסכם השותפות. הנתבע הבין בשלב זה כי התובע לא שילם תמורה כלשהי מכיסו בגין רכישת חברת תרמיון כפי שטען בפני הנתבע.

1. לטענת הנתבע , בחינת ההגיון העסקי של העסקה שנרקמה בין התובע לנתבע מלמדת כי אין היא סבירה שכן לגרסת התובע, הנתבע שילם את החלק הארי לטובת רכישת חברת תרמיון בסכום של 625,000 ש"ח ואילו התובע נדרש לשלם 125,000 ₪. ולמרות זאת נקבע כי חלקם בחברה המשותפת יהא זהה. לטענת הנתבע עסקה זו נעדרת הגיון עסקי גם אם יינתן משקל לניסיונו המקצועי של התובע בתחום זה.

לטענת הנתבע , בפועל לא שילם התובע תמורה כלשהי ואילו הנתבע שילם את מלוא הסכום לטובת מר מגל יוסף לטובת רכישת חברת תרמיון.

1. הנתבע מוסיף וטוען כי גם מחיר מימוש הזכות על ידי הנתבע שנקבע בסך של 1.075 מיליון ש"ח אינו סביר שכן נקבע כי תוקפה של הזכות הוא עד 3 חודשים ממועד חתימת הסכם השותפות .לטענת הנתבע בתחילת פעילות של החברה המשותפת כאשר היא אינה מייצרת הכנסות אין כל בסיס לקביעה כי שווי מחצית ממניות החברה הוא 1.075 מיליון ש"ח.

לטענת הנתבע , סכום זה עולה בקנה אחד עם גרסתו כי מצגי התובע היו ששוויה של חברת תרמיון שנרכשה על ידי הצדדים הוא 1.5 מיליון ש"ח ולא 750,000 ש"ח כפי שטען התובע, שכן לא ייתכן שמחצית שווי המניות של החברה המשותפת עולה על שוויה המלא של חברת תרמיון שנרכשה ופעילותה הוטמעה בתוך החברה המשותפת.

1. הנתבע טוען כי אכן הקים חברה חדשה באופן עצמאי, אולם עשה זאת על מנת להקטין את נזקיו ולאפשר את המשך פעילות החברה המשותפת שהקימו הצדדים במסגרת חברה חדשה שאינה קשורה לתובע.

הנתבע מכחיש את כל הטענות לעניין כוונותיו להדיר את התובע מהחברה המשותפת.

1. לבסוף טען הנתבע, כי היה ותתקבל התביעה במלואה או בחלקה, הרי שיש לקזז מהסכום שייפסק את ערכם של חלקי חילוף שהתובע נטל מתוך רכוש החברה המשותפת ולכן נאלץ הנתבע לרכוש חלקי חילוף על מנת שלא תיפגע עבודת הייצור.

כמו כן נטען כי יש לקזז תשלומים שנשא בהם הנתבע לבדו במסגרת הפעילות השוטפת של החברה המשותפת בסכום כולל של 91,023 ש"ח.

דיון והכרעה

זכות הנתבע על פי הסכם השותפות ("זכות האופציה")

1. בסעיף ח' להסכם השותפות שנחתם ביום 12.2.13 נקבע כך:

"במהלך שלושת החודשים מתאריך הסכם זה, זכותו של צד א' לרכוש את כלל המניות של צד ב' במחיר של 1,075,000 ש"ח. סכום זה הינו מהווה סך של תשלום עבור מניות צד א' בחברה, חמש מאות שלושים ושבע אלף וחמש מאות ש"ח ובגין אי תחרות בסך חמש מאות שלושים ושבע אלף וחמש מאות ש"ח. בנוסף ישלם צד א' לצד ב' 50% משווי המלאי הקיים בחברה".

1. סעיף זה הוא סלע המחלוקת שבין הצדדים להליך שלפניי. מעיון בסעיף זה עולה כי ניתנה לנתבע זכות בלעדית לרכוש את חלקה של סיון בחברה המשותפת, תוקפה של הזכות הוגבל ל – 3 חודשים ממועד חתימת ההסכם, דהיינו עד ליום 12.5.13.

סיון על פי ההסכם לא קיבלה זכות דומה לרכוש את חלקו של הנתבע בחברה המשותפת.