כאשר נשאל עו"ד ליטבק מדוע לא פעל לברר מהם הסכומים ששילם התובע לאור החשדות שהתעוררו, השיב כי הוא הועסק כשכיר במשרד עורכי הדין ולכן העביר את המידע למי שעמד בראש משרד עורכי הדין, עו"ד דנהירש, ואין לו ידיעה לגבי מה נעשה עם המידע.
יצוין כי עו"ד דנהירש לא זומן לעדות .עניין זה יש לזקוף לחובתו של הנתבע, שכן מעדותו של עו"ד דנהירש ייתכן וניתן היה ללמוד על הצהרות התובע בנוגע לסכום עסקת רכישת חברה תרמיון.
עו"ד ליטבק ניסח עבור הצדדים הסכם מייסדים להקמת החברה המשותפת, מבלי שעיין קודם לכן בהסכם לרכישת חברת תרמיון ואף שלטענתו היו חסרים נתונים הדרושים לצורך ניסוח הסכם המייסדים הסתמך על דבריהם של התובע והנתבע וערך את הסכם המייסדים בהתאם לדרישותיהם.
בטיוטת הסכם המייסדים נכתב בסעיף 7.9:
"מובהר בזאת כי אלצי וסיון ייהנו באופן שווה מהטבות המס המגיעות לכל אחד מהם כאילו כל אחד מהם העמיד את סך המימון הכולל הסך 750,000 ש"ח כאמור לעיל באופן שווה וזאת עד חצי מגובה הסכום הכולל כאמור"
הסכם המייסדים אמנם לא נחתם על ידי הצדדים בסופו של דבר, אולם עו"ד ליטבק לא ידע להסביר מדוע נכתבה המילה "כאילו" לעניין העמדת המימון על ידי התובע והנתבע.
אציין כי בסעיף 7.8 לטיוטת הסכם המייסדים נקבע כי התובע והנתבע יהיו זכאים להחזר הלוואות הבעלים לכל אחד מהם בסכום של 375,000 ש"ח - שוב ,סכום המסתכם לסך של 750,000 ש"ח.
- המסקנה היא כי עדותו של עו"ד ליטבק אינה מועילה להוכחת גרסתו של הנתבע שהתובע הצהיר בפניו כי רכישת חברת תרמיון נעשתה לפי שווי של 1.5 מיליון ש"ח.
- עד נוסף מטעם הנתבע שהעיד לעניין סכום רכישת חברת תרמיון, הוא רן קוריצקי, חברו של הנתבע ועובד בחברה המשותפת שהקימו התובע והנתבע.
ברם, גם מעיון בעדותו וכן מחקירתו הנגדית עולה כי ידיעתו באשר לסכום רכישת תרמיון היא עדות שמועה שכן את המידע בעניין זה על פי עדותו שמע מהנתבע בלבד.
- צח אילון, עובד בחברת "ספק סחר" שבבעלות הנתבע, העיד כי נכח בפגישה בבית קפה שבה העלה הנתבע את הרעיון לרכישת חברת תרמיון בפני התובע. צח אילון העיד כי במהלך הפגישה ציין הנתבע סכום של 1.5-2 מיליון ש"ח.
הפגישה על פי עדותו של צח אילון התקיימה בשלב מקדמי של התגבשות הרעיון לרכישת חברת תרמיון ולכן אין בה כדי להועיל להוכחת טענות הנתבע בדבר מצגי השווא של התובע לאחר ניהול הליך המו"מ עם מר יוסף מגל לרכישת חברת תרמיון.