הגשתן לבית המשפט ע"י הנאמנים של חוות דעת משפטית (עו"ד גאון) וחוות דעת כלכלית (רו"ח שרון)
- ביום 28.10.12 הגישו הנאמנים שרון וקמיל לבית המשפט שתי חוות הדעת הבאות:
- חוות דעת משפטית מטעם עו"ד אורי גאון בסוגיית השעבודים ובסוגיית רכישת האג"ח (להלן: "חוות דעת גאון"), בגדרה נקבע, בין היתר, כדלקמן:
- ביחס לעסקת דיסקונט – השעבודים על התמח"ת שהומחו מדיסקונט לניפ – תקפים;
- ביחס לעסקת פדיון האג"ח – עו"ד גאון ציין כי לא בחן במסגרת חוות דעתו את השאלה האם עסקת פדיון האג"ח היטיבה עם נצבא בצורה ניכרת, והאם נעשה שימוש אסור במידע פנים על פי חוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968 בעת ביצוע מהלך זה.
- חוות דעת כלכלית של רו"ח עליזה שרון (לעיל, ולהלן: "חוות דעת שרון") בגדרה נקבע, בתמצית, כי לא ניתן היה למנוע את כניסת התמח"ת להקפאת הליכים, שכן בידי התמח"ת לא נמצאו המקורות הפיננסיים הנדרשים לשם מימון פעילותה השוטפת; מצבה הכספי של התמח"ת לא השתנה כתוצאה מפעולותיה של נצבא במסגרת עסקת דיסקונט ועסקת פדיון האג"ח; עסקת פדיון האג"ח לא השפיעה לרעה על התמח"ת ואף היטיבה עמה במעט; וכן כי עסקה זו היטיבה באופן משמעותי עם נצבא.
הצעת נצבא לרכישת התמח"ת, דחייתה על ידי בית המשפט ומינויו של עו"ד בנקל כנאמן נוסף
- במסגרת הליך הקפאת ההליכים של התמח"ת פרסמו הנאמנים מספר פעמים הזמנה להציע הצעות לרכישת התמח"ת או נכסיה, וכן פנו לגופים מובילים במשק על מנת שיגישו הצעות כאמור.
- ביום 27.2.13 הגישה חברת מפעלי תחנות (מקבוצת נצבא), הצעה לרכישת נכסי ופעילות התמח"ת, כשהם נקיים מכל חוב, שעבוד או זכויות צד ג' כלשהן, תמורת סך של 205 מיליון ₪ שישולמו עבור הממכר עצמו (וכן סך נוסף של 5 מיליון ₪ שישולם לצורך רישום הזכויות בנכסים בתחנה ע"ש בעליהם) – כפי שיפורט להלן:
- סך של 200 מיליון ₪ עבור נכסי ופעילות התמח"ת ועבור מניות תמח"ת 88. סך זה לא נועד להיות משולם בפועל אלא להיות מקוזז מחוב התמח"ת לנצבא;
- סך של 5 מיליון ₪ עבור נכסי ופעילות חברת הניהול;
- סך של 5 מיליון ₪ לצורך רישום הזכויות בנכסים שבתחנה על שם בעליהם.
בנוסף ציינה נצבא כי ככל שיעלה בידי הנאמנים לגבש ולאשר הסדר נושים לתמח"ת ולחברת הניהול, ישולמו על ידי נצבא כספים נוספים כדלקמן:
- סך של 20 מיליון ₪ לנושים הרגילים של התמח"ת;
- סך של 1 מיליון ₪ לנושים הרגילים של חברת הניהול.
- בחודש אפריל 2013 הגיעו הנאמנים שרון וקמיל להבנות עם נצבא על שיפור הצעתה המקורית, לפיהן כנגד המחאתם לנצבא של הכספים שייוותרו בקופת הנאמנים לחלוקה לנושים המובטחים (אשר הסתכמו באותה עת, בסך של כ- 17 מיליון ₪) והמחאת זכויות התמח"ת לקבלת כספים כאמור – תוותר נצבא על כל יתרת החוב של התמח"ת כלפיה, כך שמלוא הסכום שהועמד על ידי נצבא לטובת הנושים הרגילים של חברות התמח"ת (בסך של 21 מיליון ₪) ישולם לידי הנושים הרגילים בלבד.
- ביום 15.9.13, לאחר שבפני בית המשפט הועלו התנגדויות רבות ביחס להצעת נצבא לרכישת התמח"ת או נכסיה, התקיים דיון במסגרתו העלה בית המשפט תהיות בקשר לעסקת דיסקונט בגדרה רכשה נצבא מדיסקונט חוב של כ- 193 מיליון ₪ בתמורה לתשלום סך של כ- 138 ₪, קרי – באופן שהותיר לה רווח בדמות "סכום ניכיון" של כ- 55 מיליון ₪. כן תהה בית המשפט האם נבדקו הסוגיות הבאות (פ' הדיון מיום 15.9.13, ע' 40, ש' 13-1):
- טענתו של מר חיים אביגל כי לפני עסקת דיסקונט סוכמו כמעט כל התנאים לפריסת החוב לתקופה נוספת של 5 שנים;
- האם ההזדמנות העסקית לרווח של כ- 55 מיליון ₪ הובאה לידיעת דירקטוריון התמח"ת?
- האם נצבא פעלה בתום לב, נוכח העובדה שהמנכ"ל שלה כיהן ערב הקפאת ההליכים כיו"ר התמח"ת?
- האם נבחנה האפשרות שהתמח"ת הייתה פונה לגורם מממן אחר ומבקשת להעמיד לה אשראי של 138 מיליון ₪ לשם פירעון החוב לדיסקונט בסך של 193 מיליון ₪?
- האם בנסיבות אלה צריך לחול האמור בסעיף 6(ג) בחוק החברות?
במסגרת הדיון הנ"ל דחה, למעשה, בית המשפט את הצעתה דאז של נצבא לרכישת התמח"ת או נכסיה. בנוסף, לנוכח ריבוי הסוגיות והבעיות המשפטיות שהתגלו בתיק זה, מינה בית המשפט את עו"ד יוסף בנקל כנאמן נוסף, בהיותו בעל ניסיון בנושאי חברות ונדל"ן.
- ביום 15.12.13 הגישו הנאמנים בנקל ושרון שלוש חוות דעת לבית המשפט:
- עו"ד בנקל הגיש חוות דעת בנושא הנדל"ן של החברות (להלן: "חוות דעת נדל"ן");
- כן הגיש עו"ד בנקל חוות דעת בנושא נשייתה של ניפ (להלן: "חוות דעת ניפ") בגדרה נקבע, בתמצית, כי יש להדחות את חובה של ניפ במלואו, וכפועל יוצא מכך – כי אין מקום לאשר את עסקת מכירת נכסי התמח"ת לחברת מפעלי תחנות בע"מ לפי האמור בהצעת הרכש שבית המשפט התבקש לאשרה;
- לחוות דעת ניפ צורפה (כנספח א') חוות דעת משלימה של רו"ח שרון (להלן: "חוות דעת שרון המשלימה"), בגדרה נבחנה השאלה האם ובאיזו מידה פעלה נצבא בניגוד עניינים על מנת להיטיב את מעמדה כנושה בתמח"ת על פני מעמדה כבעלת מניות בתמח"ת. בחוות דעת זו נקבע, בתמצית, כדלקמן:
- ההון העצמי של התמח"ת הינו אפסי לאורך זמן רב, ומצבה הפיננסי לא צפוי להשתנות לטובה בעתיד הנראה לעין;
- כאשר קנתה נצבא את חוב התמח"ת כלפי בנק דיסקונט היא רשמה לעצמה שעבוד עודף על השקעתה בפועל בקניית החוב, בסך של כ-55 מיליון ₪, ובכך העדיפה את טובתה כנושה על חשבון "כרית הביטחון" של התמח"ת;
- בעת היותה בעלת שליטה בתמח"ת, לא השקיעה נצבא כספים בתמח"ת באופן ישיר, אלא העדיפה לשמור על מעמדה "המבוצר" כנושה מובטחת;
- בעת היות נצבא בעלת שליטה בתמח"ת, היא לא פעלה על מנת לשפר את מצבה התפעולי של התמח"ת, אלא רק על מנת לשמר את סיכוניה המוגדרים כנושה.