הכרעת הנאמנים בתביעות החוב של נצבא
- ביום 25.3.14 הכריעו הנאמנים בתביעות החוב של נצבא באופן הבא:
- עו"ד בנקל קבע כי יש להדחות (להשעות) את מלוא חובה של התמח"ת לנצבא. את מסקנתו זו ביסס, בין היתר, על הקביעות הבאות:
- נצבא פעלה בניגוד עניינים וניצלה הזדמנות עסקית של התמח"ת בכך שרכשה בהנחה מדיסקונט חוב של כ- 188 מיליון ₪ בתמורה לתשלום סך של כ - 138 מיליון ₪;
- מרל"ז פעלה גם היא בניגוד עניינים בקשר לעסקת דיסקונט, בשל רצונה כי נצבא תממש את הסכם האופציה, ופעלה למעשה כשלוחה של נצבא בדירקטוריון התמח"ת, תוך קידום האינטרסים של נצבא על חשבון האינטרסים של התמח"ת;
- נצבא פעלה בדירקטוריון התמח"ת בניגוד עניינים ביחס לפדיון המוקדם של אג"ח התמח"ת מבלי לגלות כי היא מחזיקה ב- 53% מאג"ח אלה, ובכך הפיקה רווח על חשבון התמח"ת, ואף שיפרה את מעמדה כנושה מובטח;
- נצבא הפעילה את התמח"ת במימון דק וללא כרית ביטחון מינימלית;
- נצבא תכננה ופעלה, החל משנת 2009, על מנת לבסס את שליטתה בתמח"ת, ולאחר מכן להכניס אותה להליכי חדלות פירעון מתוך מטרה להשתלט על מניותיה או נכסיה של התמח"ת במחיר מופחת.
לחילופין קבע עו"ד בנקל כי יש להדחות חלק מתביעת החוב של נצבא, כדלקמן:
- יש להדחות את תביעות החוב בעניינן של הלוואות הבעלים ההיסטוריות משנת 1999, בסך כולל של 44,982,954 ₪, שכן יש לראותן כהשקעות הוניות, נוכח עמדתה של נצבא עצמה בסוגיה זו;
- מתביעת החוב בסך של 188,893,765 ₪ – יש להדחות סך של כ- 55 מיליון ₪, אשר נכון למועד הגשת תביעת החוב עמד על סך של 64,615,756;
- יש לדחות את התביעה החופפת, בסך של 188,893,765 ₪, שהוגשה על ידי ניפ;
- יש לדחות את התביעה לתשואה מינימאלית בסך של 1,438,634 ₪ – בהעדר כל ראיה בדבר המחאת הזכות ממרל"ז לנצבא.
ככל שלא תתקבל הכרעתו הנ"ל ע"י בית המשפט, ובהתאם להכרעתו החלופית - סבור עו"ד בנקל כי יש לאשר לנצבא את הסכומים הבאים בתביעת החוב שהוגשה על ידה:
- סך של 124,278,009 ₪ - בגין יתרת המחאת החוב מדיסקונט, כחוב מובטח בשעבוד ספציפי. מתוך סכום זה יש להפחית סך של 576,000 ₪ ששולם לנצבא תוך העדפת נושים פסולה;
- סך של 5,700,000 ₪ – בגין מימוש ערבותה עקב יתרת חובה של התמח"ת לבנק הפועלים – כחוב בלתי מובטח;
- סך של 950,041 ₪ – בגין התחייבות התמח"ת להבטחת תשואה מינימאלית בקשר לרכישת 4 החנויות בתחנה– כחוב בלתי מובטח.
- רו"ח שרון טוענת כי נצבא פעלה שלא כראוי כאשר ביצעה מספר מהלכים: הן רכישת חוב התמח"ת מדיסקונט בניכיון של 30% (ממנו נהנתה נצבא כרוכשת), והן פירעון האג"ח על ידי התמח"ת בפרמיה של 12% (ממנו נהנתה נצבא כמוכרת האג"ח) – מתוך מטרה לבצר את מעמדה כנושה מובטחת, חלף יצירת "כרית ביטחון" בתמח"ת באמצעות השקעת כספים הונית בתמח"ת. לאור האמור קובעת רו"ח שרון כי יש להדחות חלק מתביעת החוב של נצבא באופן הבא:
- מתביעת החוב בסך של 188,893,765 ₪ – יש להדחות סך של 55 מיליון ₪ (אשר נכון למועד הגשת תביעת החוב עמד על סך של 64,615,756 ₪);
- יש לדחות תביעה חופפת שהוגשה גם היא על סך של 188,893,765 ₪;
- יש להדחות את ההלוואה שניתנה לתמח"ת לשם פירעון מוקדם של האג"ח, אשר יתרת החוב בגינה הסתכמה (במועד להגשת התביעה) בסך של 45,620,898 ₪;
- יש לדחות את התביעה בגין הפרת ההבטחה לתשואה מינימאלית בסך של 1,438,634 ₪ – בהעדר כל ראיה בדבר המחאת הזכות לנצבא ע"י מרל"ז;
- יש לקבל חזרה מנצבא, ולהפקיד לקופת הנאמנים, סך של 576,000 ₪ - בשל העדפת נושים פסולה. סכום זה יתווסף לקופת ניפ כחוב בדין רגיל;
בהתאם להכרעתה זו, סבורה רו"ח שרון כי יש לאשר לנצבא את הסכומים הבאים בתביעת החוב שהגישה:
- סך של 124,278,009 ₪ - בגין יתרת המחאת החוב מדיסקונט, כחוב מובטח בשעבוד ספציפי. מתוך סכום זה יש להפחית סך של 576,000 ₪ ששולם לנצבא תוך העדפת נושים פסולה;
- סך של 44,982,954 ₪ - בגין הלוואת הבעלים ההיסטוריות משנת 1999, כחוב בשעבוד בדרגה שניה;
- סך של 6,680,041 ₪ - כחוב בלתי מובטח.
- רו"ח קמיל קובע בחוות דעתו כדלקמן:
- רכישת חובה של התמח"ת מדיסקונט על ידי נצבא לא הרעה את מצב התמח"ת – ההבדל היחיד שנוצר מבחינת התמח"ת הוא השוני בזהות הנושה, אשר רק הועיל לחברה, שכן נצבא הייתה נושה נוחה יותר לתמח"ת מאשר דיסקונט;
- עסקת דיסקונט, והמו"מ שנוהל לשם כך על ידי נצבא, לא נעשו בחוסר תום לב או בחוסר הגינות. לא ניתן היה לצפות שנצבא תזרים להון המניות של התמח"ת מאות מיליוני ₪ במקום לרכוש את החוב;
- לא נפל פגם בעסקת פדיון האג"ח;
- לא הוכח כי נצבא הכניסה את התמח"ת באופן מכוון לחדלות פירעון מתוך כוונה להשתלט על מכלול מניותיה או נכסיה.
רו"ח קמיל מקבל עמדת יתר הנאמנים לפיה יש לדחות את תביעת החוב של נצבא על סך של 1,438,634 ₪ בגין הפרה נטענת של ההבטחה לתשואה מינימאלית – בהעדר ראיות. באשר ליתר תביעת החוב של נצבא, סבור רו"ח קמיל כי יש לקבלה בהתאם לפירוט הבא:
- סך של 234,514,663 ₪ בגין המחאת החוב מעסקת דיסקונט ובגין ההלוואה שניתנה לתמח"ת לשם פירעון מוקדם של אגרות החוב – כחוב מובטח בשעבוד ספציפי ובשעבוד שוטף;
- סך של 44,982,954 ₪ בגין הלוואות בעלים היסטוריות – כחוב נדחה;
- סך של 5,730,000 ₪ בגין מימוש ערבותה של נצבא להבטחת חוב החברה לבנק הפועלים – כחוב בלתי מובטח;
- סך של 950,041 ₪ בגין התחייבות התמח"ת לתשואה מינימאלית – כחוב בלתי מובטח.
- באשר לטענה כי סך של 576,000 ₪ שולמו על ידי התמח"ת לנצבא תוך העדפת נושים פסולה – טוען רו"ח קמיל כי יש לברר טענה זו בהליך נפרד.
- ביום 8.7.14 הגישו הנאמנים בנקל ושרון את התייחסותם לחו"ד קמיל (אשר כשלעצמה כללה כבר התייחסות לחוות הדעת של שרון ובנקל). כן הגישו הנאמנים הכרעת חוב סופית בתביעת החוב של נצבא, המבוססת על הכרעת הרוב ביחס לכל אחד מרכיבי התביעה, כדלקמן:
- תביעות חוב 2 ו- 4 לחוב מובטח בסך של 26,562,856 ₪ ו- 18,420,098 ₪ (בהתאמה) בגין הלוואות בעלים – יש להדחות חוב זה במלואו (דעת רוב של עו"ד בנקל ורו"ח קמיל, אל מול דעת מיעוט של רו"ח שרון);
- תביעות חוב 3 ו- 4 לחוב מובטח בסך כולל של 188,893,765 ₪ בגין חוב התמח"ת שנרכש מדיסקונט – יש לאשר חוב מובטח בסך של 124,278,009 ₪ ולהדחות את יתרת החוב בסך של 64,615,756 ₪ (עו"ד בנקל קבע שיש להדחות את מלוא החוב המובטח, רו"ח שרון קבעה כי יש לאשר סך של 124,278,009 ₪, ואילו רו"ח קמיל קבע כי יש לאשר את מלוא הסכום. מכאן שההדחיה החלקית הינה על פי דעת רוב של עו"ד בנקל ורו"ח שרון אל מול דעת מיעוט של רו"ח קמיל);
- תביעת חוב 4 לחוב מובטח בסך של 45,620,898 ₪ בגין טענת נצבא לחוב בגין הלוואה שנתנה לתמח"ת לצורך פירעון האג"ח – יש להדחות חוב זה במלואו (דעת רוב של עו"ד בנקל ורו"ח שרון, אל מול דעת מיעוט של רו"ח קמיל);
- תביעות חוב 1 ו- 4 לחוב רגיל בסך של 5,730,000 ₪ ו- 950,041 ₪ (בהתאמה) בגין טענות נצבא להבטחת יתרת חוב התמח"ת כלפי בנק הפועלים והפרת ההבטחה לתשואה מובטחת – יש לאשר חוב רגיל בסך של 6,680,041 ₪ (דעת רוב של רואי החשבון קמיל ושרון אל מול דעת מיעוט של עו"ד בנקל);
- תביעת חוב 2 לחוב רגיל בסך של 1,438,634 ₪ בגין טענת נצבא להפרת ההבטחה לתשואה מובטחת – יש לדחות חוב זה במלואו (דעת שלושת הנאמנים);
- יש להפחית סך של 576,000 ₪ מסך החוב המובטח המאושר – בשל העדפת נושים פסולה (דעת רוב של עו"ד בנקל ורו"ח שרון מול דעת מיעוט של רו"ח קמיל);
- לסיכום – לפי הכרעת הנאמנים יש לאשר תביעת החוב שהוגשה ע"י נצבא ביחס לסכומים הבאים:
- סך של 123,702,009 ₪ - חוב מובטח;
- סך של 6,680,041 ₪ - חוב רגיל;
- סך של 110,236,654 ₪ - חוב נדחה (מושעה).
- על הכרעת הנאמנים שניתנה בימים 25.3.14 ו- 8.7.14 בתביעת החוב של נצבא הוגשו לבית משפט זה ערעורים על ידי נצבא, אגד, דן, מר חיים אביגל ומר איתמר מרקור. בהמשך הגישו הצדדים תגובות ותשובות, וכן הוגשה עמדתו של הכנ"ר בסוגיה זו.