הנתבעת מצדה טוענת, כי אין תחולה לחריג סיפא סעיף 3.1 שכן העיכוב בקבלת ההיתר נובע מהליכי ערר שהוגש על מתן היתר הריסה, חפירה ודיפון לפרויקט (יולי 2014), היתר הנוגע לתב"ע התקפה במקרקעין ואינו נובע מעיכוב של עיריית תל אביב באישור תב"ע חדשה. נטען כי יש הבדל בין עניינים אלה הן בכל הנוגע למהות הגוף הנזכר בסיפא הסעיף (ועדת הערר המחוזית למול עיריית תל אביב) והן בכל הנוגע למהות ההליך (הדיפת ערר בענין היתר למול קידום תב"ע חדשה).
- הרלוונטיות של המחלוקת הפרשנית בענין סיפא סעיף 3.1 קשורה בטבורה לשאלה מהו הטעם שבעטיו חל העיכוב (ובחינת הטעם לעיכוב בקבלת ההיתר שלובה במידה רבה במחלוקת בין הצדדים בענין התנהלותה של הנתבעת – האם בתום לב אם לאו, סוגייה שתבחן בהמשך). משכך, לאחר שיובהר מהי התשתית הקיימת בסוגיית הטעם לעיכוב ובמידת הנדרש, ניתן יהא לבחון האם יש צורך להדרש לעמדות הצדדים בענין פרשנות סיפא הסעיף.
- הערה: הדיון לגבי סיפא סעיף 3.1 אינו רלוונטי במישרין לתובעת "בן שבת". בהסכם בין תובעת זו לבין הנתבעת, בוצע שינוי (במסגרת תוספת שנחתמה) ובו נמחק הסיפא שצוטט לעיל. בן שבת היא זו שדרשה כי סיפא הסעיף ימחק (מכתב ב"כ בן שבת מיום 3.3.2014, מוצג 23). הדעת נותנת כי דרישה זו עלתה משום שבן שבת לא רצתה כי במקרה בו יחול שיהוי במתן ההיתר והיא עצמה תרצה להודיע על ביטול ההסכם, תטען הנתבעת כי העיכוב נגרם בשל עיכוב מאת עיריית תל אביב ותדחה את הודעת הביטול. בהתאם, בן שבת אינה יכולה להסתמך על חריג כאמור בטענותיה כלפי הנתבעת (והיא אישרה כי העלאת טענה מצדה בשלב מוקדם של ההליך על סמך החריג שבסיפא הסעיף, נבעה מטעות; בקשה מס' 7 מיום 29.8.2016 בתיק בן שבת).
הסכם על תנאי
- בהיבט של פרשנות ההסכם טוענים התובעים בין השאר, כי גם אם לא תתקבלנה טענותיהם האחרות, הרי שהנתבעת עצמה היא שגרמה לכך שלא ניתן היתר הבנייה בתוך התקופה שנקבעה בסעיף 3.1 ומשכך אין להתיר לה להסתמך על התקיימותו של תנאי זה, בין אם תראה בו תנאי מתלה לקיומו של ההסכם ובין אם תראה זאת כתנאי מפסיק, וזאת בשים לב להוראות סעיף 28 לחוק החוזים הכללי[10].
- סע' 28 לחוק החוזים הכללי קובע כי במקרה בו "היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו" (סע' 28(א)); במקרה בו "היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו (סע' 28(ב)); וכי "הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות" (סע' 28(ג)).
- הטענה האמורה, לאור טיבה וטבעה, קשורה אף היא בטבורה לשאלת הטעם בעטיו לא ניתן היתר בתוך התקופה הנזכרת בסעיף ובשאלת הקשר בין העדר ההיתר לבין התנהלות הנתבעת. משכך, תבחן הטענה במידת הצורך לאחר העיון בסוגיות אלה.