הערות וסיום
- מובהר כי לא מצאתי בטעונים וב"ניואנסים" האחרים אשר הובאו מטעם מי מהצדדים או בשיקולים נוספים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של ענין (רע"א 1491/16 פלונית נ' פלוני (14.4.2016); בע"מ 2468/11 פלוני נ' פלונית (26.5.2011); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)) ובכלל האמור, טענת הנתבעת להרחבת חזית מצד סגמן בענין פרשנות סיפא הסעיף (האם יש לקרוא את המונח "רשויות התכנון" לתוך הסייג); טענת סגמן בענין מאבק של "צרכן" למול "תאגיד עסקי"; טענת מונטגי כי סע' 3.1 מאפשר ביטול לא רק ל'נפגע' ולכן מדובר בחריג שיש לפרש בצמצום (דומה כי הטיעון נסמך על דברים שצוינו בענין פורת; מבלי להתייחס לטיעון העקרוני לרבות מעגליות לכאורית בהגדרת 'נפגע', הרי שבכל מקרה יש מגוון הבדלים בין נסיבות פורת לנסיבות הענין כאן); טענה כי יש לקרוא את אפשרות הנתבעת להודיע על ביטול רק במקרה בו היא סבורה כי קיומו של הפרויקט מוטל בספק או במקרה בו אין התכנות לפרויקט; טענות הדדיות כאילו עצם העלאת טענה מסוימת מהווה חוסר תום לב והפרת הסכם; טענות הדדיות בענין השתקים שיפוטיים; הטענה כאילו יש לראות בתכתובת מסוימת עם הנתבעת בשלב המו"מ משום מחוייבות להשגת היתר בתוך שנתיים (מוצג 27, תכתובת 13.3.2014); תיקון 3א לתמ"א 38 והבג"צ שהוגש בענין (כנראה בג"צ 64/17); השאלה מי מהתובעים התכוון לגור בדירה בעצמו ומי רכש אותה מטעם אחר; טענת בן שבת כי יש להורות על ביטול הפסקה השנייה של סע' 3.1 המאפשרת ביטול ההסכם, על יסוד סע' 19 לחוק החוזים חלק כללי; ועוד. אין גם צורך להדרש פרטנית לסעדים 'נגזרים' שצוינו בחלק מהתובענות (אף לא אותרה התייחסות קונקרטית של הצדדים לסעדים אלה).
- התובעים עתרו למתן היתר לפיצול סעדים. בחלק מהתובענות נזכרה סוגית פיצול הסעדים כבר בכתב התובענה וכל התובעים הגישו בקשת היתר בערבו של ההליך, לאחר הטיעון וקודם למתן פסק הדין. כידוע, בקשה להיתר פיצול סעדים ניתן להגיש כל עוד התובענה תלויה ועומדת וטרם נסתיים הדיון בה (רע"א 1282/05 רסקו חברה להתישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' ארוך (29.5.2006); בר"ע 384/88 מרגלית נ' כהן (19.05.1993); ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ - חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' חייא סתם, פ"ד מב(1) 541 (31.3.1988)).